תשובה מאהבה חלק א · חלק ר״ח סימן ד׳

הנה הרמב"ם פרק י"ב מהל' תפלה הל' ח"י כ' וז"ל כל קריאה וקריא' מאלו הכהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ומנהג פשוט היום שאפ' כהן ע"ה קודם לקרות לפני' חכם גדול בישראל וכל מי שגדול מחברו בחכמה קודם לקרות עכ"ד ותמה אני מאד שהוא נגד גמרא דגיטין דף ס' א' דאר"י נפחה דאחר כהן ולוי קוראי' ת"ח הממוני' על הצבור (ופשט אעפ"י שנמצאי' שם ת"ח הגדולי' מהם בחכמה) ואחריהם ת"ח הראוים למנותם פרנסי' על הצבור (ואע"ג דאיכא גדולים בתורה התם אלא שאינם ראוי' לפרנסים) ואחריהם בני ת"ח שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור (ועפ"י שהם בעצמם אינם ת"ח ושם נמצאי' ת"ח) וכל אדם עד כאן הגמרא א"כ תימה איך הרמב"ם כללא כייל כל מי שגדול מחברו בחכמה נגד גמרה בלי חולק ודוחק גדול לומר שהרמב"ם סובב הולך על מה שכתב תחלה ומנהג פשוט הוא היום שאפילו כהן ע"ה כו' וכל מי שגדול מחברו בחכמה כו' וי"ו וכל מי הוא וי"ו הדבוק שכ"ז מפאת המנהג ואינו שורת הדין ועוד שהוא נגד פשט הישר ועוד על המנהג הזה שאפי' כהן ע"ה כו' תמה הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין דף נ"ט ב' וכ' ואני נפלא הפלא ופלא מערי הגלות שנוהגים בזה המנהג אחרי היותם בריאים מחולאי המנהגות ומדעות האחרונים ודרכיהם ואין אצלם אלא ענינים נאותים ללשון הש"ס כו' עייש"ה (ועיין ב"י סימן קל"ה בא"ח ועיין דברים של טעם לקיים המנהג ביש"ש פ"ה דגיטין סימן כ"א ועיין תוס' י"ט שם) איך ידחה ת"ח פרנסי' הממוני' ובני ת"ח וראשי כנסיות מצד המנהג והדבר צל"ע אמנם אחרי שהרי"ף והרא"ש והטור והש"ע והיש"ש וכל האחרוני' העתיקו דברי ר"י נפחא להלכה בשבת וי"ט וי"כ קורין אחר לוי ת"ח הממוני' על הצבור ואחריהם כו' פשוט שהכי הלכתא ואין לגמגם בדבר ודעת הרמב"ם סתימא ויחידאה.