תשובה מאהבה חלק א · חלק קצ״ח סימן ג׳

עד אשר בדיק לן מר ושאיל בענין במס' מגלה דף ט' ע"מ דאמרו שם מאי תרגום שכתבו מקרא וקאמר רנב"י וכל הנשים יתנו יקר ורו"מ בנה דיוק בנה דיוק למה מביא פסוק המאוחר הא כתיב בריש מגלתא ואת יקר תפארת גדולתו הנה מיכאל באחת תמה ואני בשתים משונה פלוגתא זו מכל פלוגתת שבש"ס וכי שייך פלוגתא בזה וכי לא יודה רנב"י לר"פ שתיבת פתגם תרגום הוא או וכי לא יודה ר"פ לרנב"י שתיבת יקר הוא תרגום וכי אין די לדוגמא באחת מהנה ודוחק לומר דפליגי אמוראי אם הוא שפת עברית או לשון אחרת (הן אמת מצינו לפעמי' שהאמוראי לא ידע הפסוק כדאמרינן פ' שור שנגח עד שאתה שואלני כו' המבואר בספר באר יעקב בכלליו כלל י"ג) ועוד הא ונשמע פתגם המלך וכל הנשים יתנו יקר פסוק אחד הוא וכי ס"ד לומר שר"ש יביא רישא דקרא ויחלוק עליו רנב"י ויביא סיפא דקרא ולכך המצאתי דבר חדש אשר לא שערו אבותנו כמו בתורה בתרגום שכתבו מקרא הוא יגיר שהדות' שתי תיבות בפסוק אחד ה"ל במגלה אינו בכלל תרגום שכתבו מקרא אלא שתי תיבות בפסוק אחד ועתה רנב"י לא בא לחלוק על ר"פ אלא להוסיף ולבאר דשת' תיבות בפסוק אחד בעינן ומביא הך ונשמע פתגם המלך דכתיב בסיפא וכל הנשים יתנו יקר ושניהם לדבר אחד נתכוונו (ואע"ג דכתב בעל הליכות עולם סוף שער השני במקום שמקדים שמו לאמירתו בתנא האחרון בידוע שפליג על שלפניו וכתב וכלל זה יהי' שמור בידך עכ"ז אין הכלל זה מוסכם בכ"מ ועיי"ש בכללי הגמרא להרב בית יוסף ובספר יבין שמועה שם וכתבתי בזה במק"א בס"ד) ובזה נסתלקו כל הדיוקים ידידו המתכבד ביקר תפארת גדולתו. הק' אלעזר פלעקלס.