תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ח סימן ג׳

מכתב מעלתו נר"ו נראה בזמנו לקדשו יען אז הייתי טרוד בהלכות עמוקות תסתפנה מסוגיא דקצובים וכתובים ועיין לעיל מסימן קל"ו ואילך ואח"כ התלמידים אצו עלי להתחיל ללמוד במקום שהפסקתי בקיץ העבר והיא סוגי' דנשר וסימנים ואנא שאילנא להו ולא אוכל לאשתמוטי ממס' למסכתא ואח"כ באה אלי שאלה אחת בעסק קדושין והיא עסק העגונה מלבד יתר טרדות אשר רבו למעלה ראש ומפחד אויב הן הם אשר סבוני כדבורים ואחר עד עתה באתי אל המנוחה ולא אל השמחה ואמרתי בל אתמהמה עוד, ע"ד אשר מלתי' כבר אמורה בע"פ שהגאון בעל כו"פ שגה במחכ"ת בדמות ראי' שמביא אל הרמב"ם דס"ל ספד"א מה"ת לקולא משום דלא קבעו שני ימים יוה"כ ולאכול בכל יום ח"ש ונמלט מאיסור כרת ולר"ל מותר מה"ת ושוב אין חשש חיי נפש ויהי' יה"כ כרגלים דעבדינן תרי יומי ע"כ ספד"א בלא"ה מה"ת לקולא כדעת הרמב"ם ואמרתי שדברי שגגה הם לא מיבעי' לאותה נוסחה שמביאה הכ"מ שבדבר שזדונו כרת מודה הרמב"ם דספיקא אסור מה"ת הא יה"כ ספק כרת הוא אלא אפילו לרוב הראשונים דהרמב"ם לא ס"ל חילוק זה אלא בין איתחזק אסורא ללא איתחזק קשה הא ס' יה"כ הוי איתחזק אסורא דהוי כשתי חתיכות וגם הרמב"ם מודה שאסור מה"ת ואפי' לפ"מ ששמעתי חדשים מקרוב מידידי וחביבי הרב הבקי מאד מוה' בצלאל ר"ב נ"י שראה בקונטרס איש האלדים קדוש הגאון מוה' יצחק בכר דוד בספרו דברי אמת הוכיח בהוכחות אמתות דלהרמב"ם שניהם יחדו בעינן להחמיר מה"ת כרת ואיתחזק אסורת ובי"כ חוברות יחדו ומעלתו רצה לדחות אותי בקול דברי' שבע"פ ואחרי שהרגיש בעצמו חולשת סברתו שיכל את ידיו בדברים שבכתב להחזיק דבריו והוסיף מיא והוסיף קמחא כמבואר בלשון שאלתו, הגם שאין דרכי לפלפל פעמים בדברים הנוגעים להלכה ולא למעשה ובפרט על סברא אם לא במקום שזולתי חורש וחושב שנעלם מני' דברי הגמרא או אחד מן הראשוני' אבל סברא בעלמא השומע ישמע והחדל יחדול.