תשובה מאהבה חלק א · חלק קס״ה סימן ג׳

אבל אהובי ידידי בנדון השאלה א"צ לכל זה אחדי שהארון לא הי' מן המדה שלא הי' לפי מדת המת שצר לו המקום ללון שם פשיטא שאין זה בכלל צר בי' ואזמני' והדברים פשוטי' וא"צ ראי' הא דארון ותכריכי' של מת וכי"ב אסורי' בהנאה היינו מה שראוי' להיות עתידים לקבור עמו והכי לב ב"ד אתנו עליהם לכתחלה אם לא יהיו ראוים לפי מדתם שיהיו למתים אחרים כי אדעתא דהכי קונים הח"ק הקרשי' והפשתן מקופת צורכי המתים לעשות מהם ארונות ותכריכים ואם שנו את מדתם הוא בכלל מותר מתים למתים ואפי' לא התנו בפי' אמרינן בזה סתמא כפירשו והתנו ועיין ט"ז א"ח סי' מ"ב סק"א, ואעפ"י שהניחו לשם מש"ק בדוחק מעוקם לשאת אותו מפונדק א"י לבית ישראל כפי הפקודה בשביל זה לא נאסר ואין זה אלא כמטה שנושאין את המת לקוברו ועיין ס"ס שמ"ט ובש"ך דהרי לא הניחהו שמה לקבור עמו אלא לשאת ואפילו לדעת רבו של בעל ברכי יוסף שהחמיר במצבה התם נתנוה מתחלה לעמוד שם עולמית ועשאה כתקונה ועמדה על מעמדה ימים רבים רק שהאשה מצאה אחרת נאה הימנה ואסרה למכור ולהחליף וה"ז דומה לצר בי' ואזמני' אבל אלו הי' באופן שתכף בתחלת העשיי' לא היתה יכולה לעמוד על קבר ההוא מאיזה טעם שיהי' אף שהאומני' רצו להעמידה ולא עמדה לא עלה מעולם ע"ד רבו' זצללה"ה לאסור מכ"ש לדעת מוהר"י נבון שמביא מעלתו ויעיין מעלתו עוד בס' ב"י סי' שמ"ט אות ד' שמתיר בפשיטות ליקח אבן ממת זה וליתן למת אחר ע"ש הרשב"א מב"ה עיי"ש ונדון הוראתי א"ד בשום צד לנדון הטור והוראת רבו של ב"י והאריכות בזה לל"צ ויותר מזה מצאתי בסב"י שם אות ה' הלבישו תכריכי' למת ומיראת העכו"ם הפשיטוהו מותר ליתנם למת אחר והדברים פשוטין לקבל ולקצר אני צריך וה' שנותיו יאריך הכ"ד מחות' הדורש שלומו. הק' אלעזר פלעקלס.