כ"ז למדתי מתורתו של רבינו ירוחם שכתב בתא"ו נתיב כ"ד ח"ג וז"ל ועוד פשוט בגמ' בעל אומר לגירושין ושליש אומר לגירושין והיא אומרת נתן לי ואבד פי' ויש עדים שהשליש הוא השלי' קבלה כו' עכ"ל וכ' הרב ב"י באה"ע סי' קמ"א וז"ל אבד הגט והיא אומרת שקבלתו מיד השליח כראוי כו' ג"ז שם בפ' התקבל בעל אומר לגירושין ושליח אומר לגירושין כו' ופירש"י דבשליח להולכה עסקינן וע"כ צ"ל כן דאי בש"ק מאי משני מי קאמר גרשתי הא כיון דאמר דמסרו לש"ק הרי הוא אומר גרשתי ועוד מאי פריך ולימא חזקה שליח עושה שליחותי' ורבינו ירוחם בח"ג פי' ויש עדים ששליחו הוא שליח לקבל' לא דק עכ"ל ולפמ"ש היטיב הדק דע"כ הסוגיא מיירי שיש עדים שהיא עשתה לש"ק יען הבעל עשאו לש"ה וכן הי' ש"ה ומוסרו בידו ויפה קא משני הש"ס מי קאמר גרשתי דהא לש"ה הוא דעביד ומעולם לא עלה על דעת רי"ו דבעל מסרו לש"ק והוא הדק היטיב לענ"ד ומהב"ח והב"ש שם ס"ק פ"ד נראה שלא ראו דברי רי"ו כ"א בהעתקת הרב"י וכן נראה מיתר מחברי' ואני העתקתי לשונו אות באות ומ"ש נכון בס"ד.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ט״ז סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.