אמור מעתה דזוהי הוכחה להרמב"ם שפסק כר"ח גיטין נו"ן ע"ב לפי שאין קצובין (ועיין בסמוך בתשובה הסמוכה הבאה אי"ה בס"ד) דהרמב"ם לטעמי' אזיל דפסק דאיקני לאו ט"ס הוא כמבואר ר"פ י"ח מה"ל מלוה ואי בשטתו דעולא קיימא ול"ל כפירש"י דאף דכתב אין קול לאותה כתיבה שאינן לפנינו באותה השעה א"כ ק' למה אם כתב דאיקני משתעבד דליתא לדעולא אלא הלכה כר' חנינא והפוסקי' כעולא אזלו לטעמייהו דאיקני אף אם לא כתבו עכ"ז גובה מלקוחו' דט"ס הוא כמבואר בח"מ ר"ס קי"ב בהגהות רמ"א בשם הרא"ש ודעמי' ולק"מ מדאיקני אם יש למכירה קול יצא הקול דאיקני עמו ויודעים הלקוחות להיות זהירין ועיין. הק' אלעזר.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קל״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.