דבר זה מבואר ברשב"א דס"ל לשטת הרמב"ם מי שנתחייב לתת לחברו כל שנה מנה כל ימיו אעפ"י שהשני' אינם קצובים מקרי קצוב לדעת הרמב"ם ומשתעבד ועיין בסמ"ע סימן ס' ס"ק יו"ד וש"ך ס"ק י"א ויש לי להביא ראי' מהימנא לזה ממה דאמרו ב"ב קל"ז ע"ב ההיא איתתא דהוית לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהות אזלה למיגזרי הוי קפיד עלוי אקניתי' ניהלי' כל שני חייו כו' עיי"ש הבט נא וראה אם כל ימיו לא הוי דבר קצוב איכה היתה יכולה להקנות לכל שני' חיי רב ביבי לשטת הרמב"ם דא"י להקנות דבר שאינו קצוב א"ו אפי' אם אין השני' קצובי' והדבר קצוב שפיר יכול להקנות אף לדעת הרמב"ם כמ"ש הרשב"א ודברי הרמ"א לפי' אחד של הסמ"ע שם ס"ק יו"ד צל"ע אמנם במעשה דההיא איתתא עדיין אני נבוך בדבר אחר. הק' אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק קל״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.