תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״ג סימן א׳

גם מה שפקפק רו"מ נ"י בהיותי במחיצתו הקדושה על קושית העולם לראב"ע (ברכות ט' ע"א פסחי' ק"כ ע"ב) איך אפשר לומר בקר ראשון הלא אין שורפין קדשי' בי"ט ורצה מעלת נ"י לומר דגם לראב"ע לא נעשה נותר עד צפרא לענין כרת והאריך בזה אהובי ידידי מעלתו נר"ו זה תלוי בפלוגתא דחזקי' ור"י (זבחים נ"ו ע"ב) והרמב"ם פי"ח מהל' פסולי המוקדשין פסק כר"י דתני' כוותי' וכ"כ התוס' י"ט ריש ברכות בד"ה א"כ כו' דתלוי בזמן איסור אכילתו מן התורה ובלא"ה נלע"ד דהקושי' לק"מ כאשר דברתי אליו לפמ"ש התוס' י"ט (פסחים פ' יוד משנה ה') דבמצרים לא נצטוו על שביתת י"ט והי' יכולין לאפות צורך מחרתו של אחר יום היציאה וז"ש הר"ן ולמחר הי' מותרין במלאכה ובחמץ יעייש"ה א"כ ממילא אזדא לה הקושיא הנ"ל אמנם לתנא דברייתא דקאמר מועד צאתך כו' וזה איירי בפסח דורות מוכרחים לומר דנ"מ כפי שטת הריב"א המבוא בתוס' (חולין קמ"א ע"א) ד"ה ל"צ שעבר ושקלי' א"כ אפשר לומר ר"י סבר תירץ רב אשי בשבת ופסחי' דאין עשה דוחה ל"ת ועשה א"כ גם לדידי' איכא נפקותא אם שרף ביום לענין מלקות אבל לשטת חזקי' הנ"מ לענין מחשבה ולענין כרת דביום מקרי אינתק לשרפה רק משום איסור י"ט הוא דרביע עלה וכזה מצאתי בספר ז"ב וסברא נכונה היא (ושנים רבות אח"כ נדפס ס' צל"ח על פסחי' וברכות למורי הגאון נ"ע והאריך לתרץ קושי' הנ"ל ולא הניח עוללות ובכלל דבריו דברי).