תשובה מאהבה חלק א · חלק קכ״א סימן ד׳

מה מצא רום מעלתו בי כי משש את כלי ריק אין בו מים ומשען לחם אין זה כ"א אשר בדיק לן מר כענין רבה לאביי לחדודי כי אין רו"מ צריך לגמרא וסברא דידי כי מה אדע אשר לא ידע ולעשות רצונו חפצתי ע"כ לא אשיב פני מעלתו ריקם והנה קושיתו בלולה בחריפות ובקיאות וסיימו מעין הפתיחה מה שסיים וז"ל וסתמא דמלתא נהגי למאפי קפידא לחלה עכ"ל כדבריו כן הוא אליבא דרב דאמר (פסחי' מ"ח ע"א) וקבא מלוגנאה לפיסחא וכן ופירש"י שלא ללוש יותר כדי לשומרו מן החימוץ וכן לחלה בהך שיעור עיסה נמי כל ימות השנה להתחייב בחלה יעיי"ש (ובטור וש"ע א"ח סי' תנ"ו וסי' תנ"ז) ואין לאוקי המתני' בעיסת שאור של נחתום דחייב בחלה (משנה ז' פ"א דחלה ובש"ע י"ד סי' שכ"ו ב') ושאור לכ"ע בכזית דא"כ איך קאמר בן בתירא עליו תטיל לצונן (יעיין במג"א ר"ס תמ"ב) ואין רצוני לדחות מעלתו נר"ו דפלוגתייהו אם נטמאת העיסה בזדון דמפריש אחד מכ"ד כדאיתא (משנה ז' פ"ב דחלה והרמב"ם פ"ה מהל' בכורים הלכה ד') ומה שהשמיטו בש"ע דין אם נטמאה במזיד בזה"ז בלא"ה כל העיסות אינן טהורות כי יותר מרווח נראה עפ"י מה שמצאתי מרגניתא טבא בספר נודע ביהודה (חלק א"ח סי' ל"ח דף כ"ה) ע"ד שכתב שם מ"ו הגאון נ"י וז"ל והנה כזית הוא פחות מחצי ביצה בלי הקליפה דהרי כותבת יש בה שני זיתים (כריתות י"ד ע"א) וכותבת היא פחות מכביצה כמ"ש (יומא ע"ט ע"ב) והיינו פחות מכביצה בלי קליפה דהרי מתחלה שנסתפקו בגמ' אם ככותבת היא יותר מכביצה או פחות מביצה על ביצה קלופה נסתפקו שהרי רצו למפשט הבעיא ממה דאמרו ב"ש שאור בכזית וחמץ בככותבת ואס"ד שכותבת יותר מכביצה מכדי ב"ש אשעורא דנפש מכזית קפיד נימא כביצה וא"נ כי הדדי נינהו ניתני כביצה ופרש"י וא"נ כי הדדי נינהו ניתני כביצה שהוא שגור במשנה יותר לענין טומאת אוכלין עיי"ש והנה כביצה השגור במשנה לענין טומאת אוכלין היינו בלי קליפתה וכמ"ש לעיל א"כ הכותבת שנסתפקו בשיעור איזה גדול כו' היינו בלי קליפה וע"ז סלקא שמעתתא דכביצה נפיש מככותבת וא"כ כותבת הוא פחות מכביצה בלי קליפה וא"כ כזית שהוא חצי כותבת הוא פחות מכביצה בלי קליפה עכ"ל ולענין ביצה גבי טומאת אוכלין פלוגתא היא (עירובין פ"ג) דר"נ וב"ד אמרו כביצה שאמרו כמוהו ובקליפתה וחכ"א כמוה בלא קליפתה והלכה כחכמים (וכן פסק הרמב"ם להדי' רפ"ד מהל' טומאת אוכלין) והנה לפי משמעות הפוסקי' מה דמשערינן שיעור חלה מ"ג בצים וחומש ביצה היא עם הקליפות יעיין בש"ע (א"ח סי' תנ"ו) וההבדל בין ביצה הקלופה לביצה שאינה קלופה כתב מהרי"ל (בסדר הגדה ומביאו בעל השל"ה ומ"ו הגאון שם ובעל חוט השני) שביצה ומחצה עם הקליפות הם שני ביצים בלי קליפות ומעתה צא וחשוב מ"ג ביצים עם הקליפות עולה נ"ז ביצים ושנים ביצה בלי קליפות מלבד החומש ביצה אמור מעתה שאחד ממ"ח הוא יותר מכותבת היינו מביצה בלי קליפה כב"ש קרוב לחלק חמישית ביצה א"כ לב"ש שיעורא דבל יראה איכא ואיכא.