תשובה מאהבה חלק א · חלק קט״ו סימן ב׳

קבלתי מכתבו ועל דבר אשר כתבתי לו בריש ירחא דנא וזה לשוני ואמנם והואיל והנכרים שם רגילים מאד בזה לקלקל צורת הפתח בשבתות אולי לא אמרינן בזה שבת הואיל והותרה כי יש לדמות למה שנזכר בסי' שפ"ג דאם בא הנכרי בשבת דאיסר כו' כמבואר שם במג"א ס"ק א' והנה כתב מעלתו ותמה על שכתבתי לשון אולי כי בודאי הדבר כן כמבואר בש"ע סי' שס"ה סעיף זי"ן בהג"ה הנה כולי האי ואולי ומדברי ההג"ה אין ראי' ששם נוכל לומר שהי' ידוע בודאי שיסתורהו בשבת וגם מדברי המג"א שם ס"ק י"ד ג"כ אין ראי' ששם הי' קרוב לודאי שיסתרוהו באותו שבת וכן מורים דברי הט"ז שם ס"ק ט' י' יעוי"ש והיינו במקום שדרך הגוים להקפיד ע"ז וסותרי' אותן תמיד וכן מורה מקור הדין ההיא בת"ה סי' ע"ג שכתב נראה שאם הענין לצורך שעה כגון לחופה כו' ואז רגילין כמה פעמים שקרוב לודאי שהגוים שובר ההכשר באותו לילה מחמת שלא הורגלו בו אם הענין כך לא אמרינן שבת הואיל והותרה הואיל ועומד הוא לסתור כו' יעוין שם הרי מבואר ששם מחמת שלא הורגלו בודאי ישברוהו אבל בקהלתו אף שרגילים הגוים לפעמים לסתור לא אירע זה בכל שבת וכמה שבתות לא שברוהו לכן כתבתי לשון אולי ולמדתיו מסי' שפ"ג שגם שם הוא אינו ודאי שיבא בשבת וזה פשוט.