תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ב סימן ה׳

ג' ועל דבר הספר תורה שכתבו המוחזק לשבתי צבי שחיק טמיא הנה אם בעת שכתבו כבר הי' נחשד אף שלא נתברר הדבר עד אחר כך שהקדיח תבשילו בפרהסיא ראוי להחמיר ולגנוז הספר כי בכת הארורה הזאת אמרינן הוכיח סופו על תחלתו שבשעה שנחשד לא נחשדו החושדים אותן להיות חושדים בכשרים כי מעט אשר ראיתי במי שנחשד בזה שיהי' נקי לגמרי ואם אין בו יש בו מקצתו וזה במי שנשארו מעשיו סתומים אבל זה שלבסוף נתגלה שורשו הי' טמא מתחלתו ויש לגנוז הספר אבל יראה שיהי' בלי מחלוקת וכתיב ואת צנועים חכמה ודברי חכמים בנחת נשמעים ומה ששאל על מה דאמרו במס' סופרים פרק ט"ז ה"ל י"א קמ"ז מזמורים בתהלים כנגד קמ"ז שנים שהם שנותיו של יעקב ושאל הלא ק"ן הם ואפילו למה דארז"ל אשרי ולמה רגשו חדא נינהו אכתי קמ"ט הם הנה הוציאני חוץ לגדרי שאין דרכי בדברי אגדה והלא על דבר זה עצמו אמרו ז"ל והובא בילקוט תהלים קפיטל כ"ב סוף רמ"ז תרפ"ה אמר ר' יהושע יבוא עלי אם נסתכלתי בספר אגדה מימי פעם אחת מצאתי ספר אגדה וקריתי בו קע"ה פרשיות יש בתורה כו' וקמ"ז מזמורים יש בתהלים כנגד קמ"ז שנותיו של יעקב אמר ר' אבא בר כהנא ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ישראל סבא (אמר המחבר לא ידעתי מה מצא יותר בילקוט הא דבר זה בעצמו לשון מס' סופרים כמבואר בשאלתי) וע"ד קושייתו הלא יותר הם הנה כבר הרגיש בזה המגן אברהם בספרו זית רענן שם בילקוט תהלים וכתב הם היו להם סימנים אחרים וא"כ שאילת ראשונים היא זו ואעפ"כ אכתוב לו דעתי וידע כי הדבר מפורש בתוספות אמנם המפורשות סתומות מאד וצריך פירוש לפרושין והנם בערבי פסחים קי"ז ע"א בתוס' בד"ה ה"ג שעומדין כו' ולפ"ז אנו צריכין לומר הללוי' הללו את שם וגו' אינו תחלת המזמור דלא יתכן שיהיו המזמור שני פסוקים ועוד דאמר במדרש קמ"ז מזמורים יש בספד תהלים כנגד שנות יעקב אלא היא סופו של שיר המעלות כו' ואתי שפיר דקאמרינן לקמן רב אחא בר יעקב דמתחיל הלל הגדול מכי יעקב בחר לו כו' דהוי תחלת מזמור כו' עיי"ש ודברי תוס' הללו שכתבו ועוד דאמרינן במדרש קמ"ז מזמורים כו' הם מחוסרי הבנה דמה ראי' הוא זה לדבריהם ונראה פירושו דהנה לפי הוצעת התוס' דלא יתכן שיהי' מזמור של של שני פסוקים א"כ קפיטל קי"ז שהוא הללו את ה' כל גוים שהוא רק שני פסוקים לפי הוצעת התוס' אינו מזמור בפ"ע ושייך לקפיטל הקדום וגם לפי דברי רב אחא בר יעקב התחלת הלל הגדול מכי יעקב עד נהרות בכל הוא הכל קפיטל אחד וכיון שהפסוקי' הקודמים שהם הללויה הללו את שם ה' הללו עבדי וגו' אינן תחלת המזמור אלא סופו של שיר המעלות א"כ נחסר ג"כ קפיטל אחד וגם אשרי האיש ולמה רגשו הם אחד נשארו קמ"ז עיין במהרש"א ולהיותי טרוד בכמה חבילי טרדין לא הארכתי והי' זה שלום כנפשו ונפש הדש"ת א"נ הק' יחזקאל סג"ל לנדא.