תשובה מאהבה חלק א · חלק קי״ב סימן ב׳

עש"ק העבר לעת הכנסת שבת מסר לי אביו הנעלה הר"ר דוד יצ"ו מכתב ממעלתו ושואל היות בקהלתו ברוב שבתות השנות מתקלקל תיקון המבואות ע"י אינם יהודים שמפסיקים החבל הנעשה לצורת הפתח וע"י כן יש ביטול עונג שבת להביא המאכלים מבית לבית וכמו כן משקי' ומתוך כך בדק בסביבות העיר ומצא העיר מוקפת מכל צד דהיינו כל רחוב היהודים מוקף בחפירה דהיינו עמק עמוק מסביב ובמקום שאין חפירה יש בתים בנוים באופן שלא נשאר מקום פנוי והעמק עמוק שאינו מתמלא לא באשפה וגם לא מתוך הפשרת שלגים ואותו עמק לא ניחא תשמישו לא להילוך ולא להשתמש רק כשרוצים הנכריה הדרים מעבר השני של העמק לבוא לתוך העיר דוחקי' לבוא דרך שם ונעשה שם שביל יחיד מלמעלה דהיינו מעבר השני למטה לתוך החפירה ומלמטה דהיינו מתוך קרקעית החפירה למעלה למעלה לתוך העיר לרחוב היהודים ועיקר שאלתו כיון שעמק זה לא נעשה בידי אדם רק הוא בידי שמים חושש לדברי המג"א בסימן שס"ג ס"ק מ"ו דמחיצה העשוי' בידי שמים אתו רבים ומבטלי מחיצה והנה מעלתו נתקשה על דברי התוס' שכתבו כן (עירובין דף כ"ב ע"ב) בד"ה דלמא בסוף הדבור והנה אהובי תלמידי אתה נתקשית א"כ איך אמרינן שם בעא מיני' רחבא מרבא תל המתלקט כו' אליבא דרבנן לא תבעי לך כו' וכן עוד בשבילי בית גלגול כו' ולפי דברי התוס' הרי גם לרבנן בכיוצא בזה אתו רבים ומבטלי מחיצתם הנה כבר נתקשה בזה בס' ת"ש ואמנם גוף חידוש הזה דמודו רבנן במחיצה שאינה עשוי' בידי אדם לא שמענו מגדולי הפוסקי' האחרים רק מדברי התוס' ואם הוא על זכרונך מה שדרשתי בשטת לחי העומד מאליו הארכתי בדינים הללו והעליתי שעכ"פ לא גרע לרבנן מלר' יהודה וכיון דלר' יהודה דסבר ב' מחיצות דאורייתא היכא דאיכא ב' מחיצות שוב לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית ה"נ לרבנן להני פוסקי' דס"ל שלש מחיצות דאורייתא א"כ אם יש כאן ארבע מחיצות אף דבמחיצה רביעית בקעו רבים לא מבטלי מחיצתה ואפי' להפוסקי' דס"ל ארבע מחיצות דאורייתא מכל מקום הרי אין הרבים בוקעים בכל המחיצה הרביעית רק במקום אחד שנעשה בו שביל הנ"ל וכיון שאין רחב עשר אמות אף אם יבוטל המחיצה שבמקום הזה ה"ל פרצה פתוחה מעשר שהרי בשאר המקומות לא בקעי ואף דכ' המג"א בסי' שס"ה סק"ד דיש להחמיר בפרצה של ד' טפחים ובקעי בה רבים דיש להחמיר שלא לתת לו דין חצר רק דין מבוי שפרצתו בד' מ"מ היינו פרצה גמורה אבל כאן לומר דרבים מבטלי מחיצה ולומר גם חומרה זו שפרצתו בד' אין לנו לגבב חומרות כאלו וליתר שאת במקום שביל היחיד ההוא ימלאו החפירה עפר ושוב יחפרו שם ויעשו השביל כמקדם וממילא מקום זה נעשה בידי אדם ולא אתו רבים ומבטלי מחיצה במקום זה ובשאר מקומות הרי לא בקעי רבים וא"כ הותרה העיר בלי שום פקפוק רק ישגיח היטב אם הוא מתלקט עשרה מתוך ארבע וגם אם יש חשש שהוקפה קודם שנתיישבה הנה מן הסתם אין לחש לזה בעיירות ואף אם נודע יכול לעשות התיקון ולמלא העמק עפר ברוחב יותר מעשרה ושוב לחפרו והרי מוקף לדירה והנה בני הרב החריף מוהר"ר שמואל סג"ל בראותו מכתב של מעלתו ושם נאמר שמקדם היו נוהגים לטלטל בעירו בלי שום תיקון מבואות רק זה חמש ועשרים שנים נתחדש הדבר שיתקנו כל מבוי ומבוי בצ"ה ואמר בני הרב הנ"ל אולי כלם כתורה עשו שמקדם הי' שר העיר שנתרצה למכור הרשות והיו קונים הרשות מהשר והיו סומכי' על היקף העמק ואח"כ קם שר חדש שלא רצה למכור הרשות והיו צריכים לתקן מבואות היהודים בעצמם ולכן צריך מעלתו עתה בהחזירו הדבר ליושנו לחקור על קניית הרשות ואם אי אפשר בשום ענין לקנות הרשות אז יתקנו כל מבואות היהודים בצ"ה לעצמו לבלתי היות שם תערובת מדירת אינו יהודי כלל ואז אף אם בשבת יופסק החבל אז אמרינן שבת הואיל והותרה כיון שמחיצות החיצונות של העמק המקיף קיים ולא חמיר דירת נכרי מדירת ישראל ומבואר בסי' שע"ד סעיף ב' הי' כותל בין שתי חצירות ועירבה כל אחת לעצמה ונפרץ הכותל בשבת מותרי' לטלטל כל אחד בחצירו כו' והטעם דשבת הואיל והותרה הותרה כיון שמחיצות החיצונות קיימות והרי גם כאן מחיצות החיצונו' קיימות.