ועיין (חולין ד' ע"א) תוספות זה מצות כותי כו' כדאמר בפדר"א כו' עכ"ל וכן הוא (גיטין יו"ד ע"א) ועיין (קדושין ע"ו ע"א) והנה לשטת רש"י (חולין ה' ע"ב) ד"ה ר"ג כו' לאחר שנשנית משנתינו כו' עכ"ל א"כ כשנישנית ברייתא זו דת"ק ורשב"ג עדיין לא גזרו על שחיטתן גם בעת ההיא לא גזרו על פתן אמנם תוס' לשטתייהו דס"ל בעת ר"ג דיבנה גזרו על שחיטתן טרם אשר חבר ר' המשניות ויפה הקשו לשטייהו אבל אפשר ליישב קושייתם הנה בעלמא פליגי תנאי אם כותים ג"א או גירי אמת סנהדרין (פ"ה ע"ב) רצה לתרץ שתי ברייתות עיי"ש ועיין (ב"ק ל"ח ע"ב ובנדה נ"ו ע"ב ובקדושין ע"ה ע"ב וע"ו ע"א) ועיקר פלוגתייהו כתב תוס' על אותן שנתגיירו אח"כ מ"ס נתגיירו לגמרי ומ"ס לא נתגיירו לגמרי (כמו שהבאותי דבריהם לעיל) וכבר הוכיחו תוס' (עירובין ס"ב ע"א) דרשב"ג דאמר כל מצות שהחזיקו כו' ס"ל גירי אמת הן וכן מוכח דת"ק ס"ל וא"כ פתן מותרת לאחר שנתגיירו ומה שגזרו בפדר"א על פתן היינו לאחר שחזרו לסורן וכ"מ בהריטב"א וכן ר"מ דגזר על יינם (חולין ו' ע"א) ור"מ ס"ל להדיא (נדה נ"ו ע"ב) דגירי אמת הן ואפ"ה אח"ז משום דמות יונה ור"מ חייש למעוטה וגזר על כלה וכן צ"ל אליבא דר"א דבפדר"א גזרו על הפתן ומצת כותי אוסר משום שאין בקיאין כו' משמע אלו היו בקיאין הי' מותר דגירי אמת הן וקשויא דר"א אדר"א ע"כ פדר"א מיירי לאחר שחזרו לסורן וכן נראה מהרמב"ם פי' המשניות (והבאיתי לשונו לעיל) ועיין היטיב (מ"ש התוספות י"ט פ"ח דשביעית משלה יו"ד) ויתר הדברים המה בחדושי חולין וכעת לא אוכל לסדרם עד אחר פעם אי"ה בלי נדר כאשר אשנה פרק זה עם תלמידי יצ"ו כתבתי פה פראג ג' יו"ד כסלו תקמב"ל. הק' אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ק׳ סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
