תשובה מאהבה חלק א · חלק א׳ סימן כ״ז

כ"א רש"י במס' יומא דף ס"ז ע"א ד"ה שבעה ומחצה ריס לכל מין מביא דברי ר' אלעזר הקליר בפייט ארחץ בנקיון כפות (והוא ביוצר ליום השני שם ומה שנרשם במחזורים דפוס פראג שנת תקיז"ל על הפיוט המתחיל אמנם שם המחבר שלמה חתום לבסוף טעות כנראה מדברי רש"י פה גם לא נמצא שם חתום שלמה) ברוחב ע"ה מיל חריצותיה גבול כל שבט ושבט כך יעלו בנפוצותיה והוא כברייתא דספרי פ' האזינו שמצינו שם מדות חלוקת א"י לעתיד לבוא רוחב גבול כל שבט ושבט שבעים וחמשה מיל והם אלף קנים שבסוף ספר יחזקאל עיי"ש והנה מדברי תוס' חגיגה דף י"ג ע"א ומהרש"א ס"פ אין עומדין משמע שהי' ר"א הקליר מא"י מקרית ספר ובימיו הי' מקדשי' עפ"י ראי' ולא תקון שום קרוב"ץ ליום השני ומדברי רש"י פה נראה שיסד גם ליום השני וכן נראה מדברי רש"י אשר הבאתי באות הקדום ובאות הסמוך אי"ה ומחוורתא כמ"ש מורנו הגאון נ"ע בספרי צל"ח שהקליר יסד שני פיוטים ליום ראשון של סוכות דהיינו אקחה פרי עץ הדר שחתום בו הקליר ופיוט אלים כהשעין אב שחתם בו ג"כ הקליר אלא לפי שהפיוט אקחה כל יסודו על ארבע' מינים שבלולב והפייט אלים כהשעין אב עקרו למצות סוכה ולכן יסד שני פיוטים שאם חל ראשון בימי בג"ה ויש מצות ארבע' מינים בו ביום יאמרו הפיוט אקחה פרי עץ הדר ואם חל יום ראשון בשבת יסד פיוט אלים כהשעין אב שהוא מיוסד על מצות סוכה ואנו שעושין שני י"ט קבעו מייסדי המנהגים שניהם אחד ליום ראשון ואחד ליום שני עכ"ד פי חכם חן ושפתים ישק (ועיין לקמן אות מ"ו) אלא שתמה שם על מהר"א טירנא ושארי מייסדי מנהגים ועל הלבוש שלא תקנו בשני ימים של סוכות שאם חל יום ראשון בשבת להפך הסדר ולומר קדושת של יום שני בראשון שהוא מיוסד על הסוכה וקדוש' יום ראשון בשני שהוא מיוסד על ארבע' מינים והניח הדבר בתימה עייש"ה ולענ"ד נראה ליישב הנה מ"ו הגאון נ"ע חשב בדעתו הרמה אלים כהשעין אב הוא התחלת הפיוט אשר יסד ר' אלעזר הקליר כמפורש בלשונו שם (בעבור שנרשם שם במחזורים אלעזר ב"ר קליר) והוא אינו מדבר אלא מארבעה מינים שבלולב ובזה יפה דבר ובזמנו דבר אבל אינו כן לענ"ד אלא מארחץ בנקיו' כפות עד סוף הקדושה יסד ר' אלעזר הקליר כנראה מדברי רש"י הנ"ל וא"כ מה יועילו חכמים מייסדי מנהגים בתקנתן אם חל יום ראשון בשבת להפך הסדר ולומר מקדושת יום השני ארחץ בנקיון הא הפייט הזה ג"כ מדבר מארבעה מיני' ודוחק לומר כשחל בשבת אז לדלג לגמרי כל הפייט הראשון המתחיל ארחץ ולהתחיל אח"כ זהו דוחק גם לא יהי' הפייט לומר באבות כשאר ימים גם אין על זכרוני בשום מקום שיסדו להפך הסדר ולדלג פיוט אחד לגמרי בשני ימים שלא לאומרו כלל אם לא שכל הסדר נדחה לגמרי ואז הדבר תלה במנהג פוזנא ושארי קהלות ועיין מ"ש המג"א בא"ח סי' תפ"ט וסי' תרמ"ב גם אחרי דלא פסיק ר' אלעזר הקליר אף אנן לא פסקינן וברור.