י"ז על ארבע פייסות שיסד הפייט במוסף יום כפורים כתב בעל המאור ב"פ דיומא וז"ל והוי יודע כי בעלי הקרוב"ץ שהכניסי בפיוטיהן עבודת היום כפורים ארבע פייסות טעו כלם במשנתינו ולא הבינו כי בפייסות החשובים במשנתינו לשאר ימות השנה הם כו' וכת' עליו הרמב"ן בספר מלחמות ה' וז"ל אמר הכותב גם בעיני יפלא אבל אף בסדר עבודה הבבלי אשר מימי רבותינו כתוב בו פייסות וכן בדברי פייט הראשון ר' אלעזר ב"ר קליר ובקרובות הגאונים וחכמי הישיבות ורבני ספרד האחרונים זכר כלם לברכה ואפשר שיטעו כל רבותינו ואבותינו ולבעל המאור הזה לבדו נתנה החכמה ואין לזרים אתו ונתתי לבי לדרוש ולתור כו' ובקשתי משם ומצאתי ועיין בהרמב"ם פ"ד מה"ל עיה"כ הל' א' ובלח"מ ועיין תוס' י"ט פ"ב משנה ב' דיומא ועיין תוס' במס' זבחים דף פ"ו ע"א ד"ה משום אמנם בסליחה למוסף המתחלת איך אשא ראש יסד המחבר והלכות תמיד לא אחר ובטלו פייסות בצום המובחר וזהו כדעת המאור ודעתי וכן ראיתי בסדר העבודה מיוסי בן יוסי כ"ג שהשמיט הפייסות בי"כ וכן הוא בסדר הספרדים המתחיל אתה כוננתה ושלא לומר דברי' הסותרי' זה את זה יאות לבטלה סליחה זו מקמי הפיוט כי כבר העידו הרז"ה והרמב"ן יחדו שנהגו מאבותינו ורבותנו לומר בסדר עבודת י"כ ארבע פייסות ועיין מג"א א"ח סי' תרכ"א ס"ק ד'.
תשובה מאהבה חלק א · חלק א׳ סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
