שואל ומשיב מהדורא שתיתאה · חלק ל״ט סימן ב׳

אשר שאל בהא במבואר בחו"מ סי' רס"ט דאם הגביהו חרש ופקח כאחד דלא קנו לא זה ולא זה וכו' ופירש הראב"ד דוקא שלא הגביה פקח כדי שאם יניח אותה החרש שתעקר מע"ג קרקע אבל אם הגביה אותה כ"כ כדי שתעקר מע"ג קרקע קנה שאינה מונחת ע"ג קרקע בהגבהתו ואינו נראה לא"א אלא תפיסת החרש מבטלת קניית הפקח עכ"ל הטור וע"ז שאל בשתים דמ"ט יש בדבר שמבטל כח הפקח וגם דא"כ היכא דייק הש"ס בב"מ דף ח' דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו שאל"כ תהוי כמונחת ע"ג קרקע ודלמא מיירי שהגביה כ"כ עד שאם יניח חברו תעקר מע"ג קרקע ובכה"ג כל אחד קנה מחמתו בעצמו וא"צ לקנין חברו וגם שאל שחפש בדברי הרא"ש ולא מוזכר כלל דברי הראב"ד האלו ולא דברי הרא"ש הנ"ל וגם בש"ע וסמ"ע וש"ך לא הזכירו דבר גם בדרישה וב"ח לא הזכירו דבר מאין יצא לו להטור פלוגתא הלזו. והנה מ"ש דלא ידע טעם הדבר לפע"ד ענין מ"ש הראב"ד שאם הגביה אותה כ"כ כדי שתעקר מע"ג קרקע כפי הנראה למדו הראב"ד מהא דטלית מונח חצי' ע"ג עמוד שמוזכר בטור ס"ד שם ומקורו בש"ס דף ט' דאמרו שם דהואיל ויכול לנתקה ולהביא אצלו לא אמרינן אבל כל שבאמת נתקו מועיל וכמ"ש התוס' והרא"ש שם וביאור הדבר הוא דהנה הריטב"א בחידושיו לע"ז דף ע"ב בהא דאמרו דמכי מטי לאוירא דמנא קניא והקשה הריטב"א דאיך קני אוירא דמנא מתורת הגבהה והא בעינן שיהי' ע"י מעשה דידי' ויהי' מוגבה מכחו ע"ש ולפ"ז מה שיכול לנתק ל"מ דעכ"פ לא עשה מעשה בזה ולא שייך הגבהה בכה"ג אבל מה שנתקו באופן שנעקר מע"ג קרקע ומוגבה מכחו שפיר קני והתוס' שם הקשו דמנ"ל דר"א מודה בזה ולפמ"ש א"ש דבכה"ג דלא עשה מעשה מסתבר לי' להש"ס דבכה"ג לא מקרי הגבהה כמ"ש הריטב"א בע"ז שם ובזה מבואר סברת הראב"ד דהנה נראה דע"כ לא מועיל מה שנעקר מע"ג קרקע ע"י הגבהתו רק באם אין רשות אחרים על זה אבל כשהגביהו שניהם א"כ זה ודאי דמה שהוא ביד אחר מוגבהה כ"כ פשיטא דל"ק ע"י שמוגבה מכחו דהא יד אחר קנה וכבר כתב הרשב"א בפ"ק דקידושין גבי הא דאמרו פיל במה יקנה להשיג על רבינו משלם דבכה"ג שהוא ברשות המוכר לא קנה במוגבה מכחו ואף אם נימא כדעת רבינו משלם דגם ברשות מוכר נקנה היינו דוקא כל שזה לא קנה ורצה להקנותו וע' קצה"ח סי' רע"ג סק"ד אבל במה שזה רוצה לקנות וזה רוצה לקנות א"כ כשם שאתה חושב מה שזה מגביה כאלו החצי' השני מוגבהת על ידו מכ"ש שזה האחר שאוחז בידו אותו החצי' והחצי' השני' מוגבהת על ידו שזה ג"כ כאלו היא בידו וממנ"פ או שמוחשב כאלו מונח ע"ג קרקע אך זה דוקא בשניהם פקחים אבל באחד פקח ואחד חרש דהחרש באמת לא קני רק מצד תקון חז"ל פשיטא די"ל דכל שהפקח קנאו בכלו ע"י שמוגבה מכחו מה יועיל הגבהת החרש לבטל הקנין של הפקח שהוא קנין גמור וז"ב בסברת הראב"ד והרא"ש חולק וס"ל דכל שעכ"פ קונה מדרבנן מבטלת קניית הפקח ומעתה ל"ק קושית מעל' על הראב"ד דבש"ס שפיר דייק דשם בשניהם פקחים גם הראב"ד מודה וז"ב. ובזה י"ל מה שנסתפק הקצה"ח סי' רס"ט באם הי' הפקח וחרש אחד רכוב ואחד מנהיג אי גם בכה"ג מבטל קנין החרש קנין הפקח או לא דדוקא בהגבהה דחצי השני' מונח ע"ג קרקע משא"כ בקנין דאזל מחמתי' ולפמ"ש י"ל דתלוי בפלוגתת הראב"ד והרא"ש הנ"ל דלהראב"ד דכל שנעקר מע"ג קרקע ומוגבה מחמתו קנה הפקח מכ"ש ברכוב דאזל מחמתי' משא"כ להרא"ש י"ל דכל שיש צד קנין להחרש שוב אין הפקח קונה וז"ב ודו"ק. אך בגוף דברי הראב"ד והרא"ש שלא נמצא מוזכר יגעתי ומצאתי בשטמ"ק ב"מ דף ח' בהא דאמר תעשה לזה כמונחת ע"ג קרקע הביא בשם הראב"ד דדוקא באינו מוגבה על ידו והרשב"א דחה דבריו וגם בתוספו' הרא"ש דחה דבריו מהך דפקח וחרש ובאמת שם העתיק דברי הראב"ד אף בשני פקחים וע"כ יפה השיגו הרשב"א אבל לפמ"ש הטור דוקא בפקח וחרש א"כ ל"ק קושית הרשב"א וכמ"ש ודו"ק.