שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ח סימן ט׳

והנה במדרש רבה פ' ראה ע"פ כי ירחיב ד' אלקיך הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לכסות דם שחיטה ביו"ט כך שנו חכמים השוחט חיה ועוף ביו"ט בש"א יחפור בדקר ויכסה ובה"א לא ישחוט אא"כ היה לו עפר מוכן מבע"י אר"ח מי שאין לו עפר מוכן א"צ לשחוט למה שאין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד לפיכך אם שחט ביו"ט צריך שיהא לו עפר מוכן לכסות והוא תימה לשיטת ר"ת דמוחלפת השיטה וב"ה מתירין וא"צ הכנה כלל וא"כ הך דר"ח הוא תימה דפסק דלא כב"ה. והנה בשו"ת [מהרי"ט] בית יוסף בחידושיו לקידושין על הר"ן הביא דברי רש"י ביומא דף ס"ד בד"ה יקרבו כל הראשין כלן מבואר דרש"י ס"ל דספק מה"ת אסור ע"ש וזה רבות בשנים כתבתי תשובה ארוכה וכתבתי דאין ראיה לפמ"ש המהרי"ט בתשובותיו דתלוי אי אשם תלוי בעי חתיכה משתי חתיכות ע"ש א"כ שם לר' אליעזר קאי והוא לא בעי חתיכה מב' חתיכות ושפיר ספק אסור מה"ת ודו"ק.