ובגוף הדין שכתב בשם מהרי"ל צ"ל דמיירי בנשתהה הרבה דבלא נשתהה יש להקל טפי בחתיכות ועט"ז ס"ק ט"ז מ"ש בשם מהרש"ל ובש"ך סי' ע"ח. והנה הש"ך ס"ק מ"ו השיג על המהרש"ל. ולפענ"ד יש ליישב עפמ"ש הש"ך סי' ק"ה ס"ק ט"ז דדם אין בו שמנונית וצ"ל לדידי' הא דאוסר במליח' בששים הוא כשהבשר שמן וכמ"ש בדג"מ שם בש"ך ס"ק ל"ח ודברי הש"ך כאן ס"ק ה' צ"ע דהא גם דם אין בו שמנונית וע"כ משום דהבשר שמן וא"כ שאר איסורים נמי ועכ"פ גם בשמן בעינן שיהי' ההיתר מלוח כמ"ש הש"ך סי' ק"ה ס"ק כ"ח וא"כ כאן צריך המליח כרותח שיעש' שתי פעולות לחמם את הציר ולעשותו שמן והציר יבליע וזה אין לו כח כ"א בשיעור כבישה והרי גם עירוי נחלקו אם יש לו כח להפליט ולהבליע וכ"ש בזה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ו סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.