שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ה סימן ו׳

ודרך אגב אומר במה דדעת הפוסקים דבעי לענין הכתיבה ג"כ שליחות מה"ת ותמהו הקדמונים מריש זבחים דמפלפל שם אי סתמא כשר והא עכ"פ לא גרע מלא עשה שליח דפסול והוא תימה רבה. ולפענד"נ דלק"מ דהנה כל הטעם דבעי שליחות בכתיבה משום דכתיב וכתב לה וקאי אבעל ולא אסופר והתוס' גיטין דף כ"ב נדחקו דקאי אסופר אבל פשטא דקרא קאי על בעל וא"כ צריך לעשות שליח דאל"כ לא מתקיים הקרא דוכתב לה רק ע"י השליח דשלוחו כמותו והנה אמרו במכות דף ח' ע"ב כיון דאם מצא חרוש אינו חורש לאו מצוה היא ע"ש ברש"י ולפ"ז גם כאן בהס"ד דש"ס דסתמא כשר וא"כ אם מצא גט כתוב היה כשר ע"כ דוכתב לאו על הבעל קאי רק על הסופר אבל להמסקנא דסתמא פסול ובעי שיכתוב לשמה שוב י"ל דוכתב על הבעל קאי ובעי שליחות וז"ב מאד: