והנה הפליתי סי' צ"ח כ' ליישב קושית הש"ך דטכ"ע דאוריי' ולמה יהיה נאמן במסל"ת דכתב דישראל יכול לטעום מדאו' א"כ בדרבנן יכול לסמוך על עכו"ם במל"ת וע"ז שאלני משכיל א' דבב"ח דאסור בהנאה גם טעימה אסור דהא עכ"פ נהנה ודוקא באיסור אכילה טעימה אינה אלא מדרבנן אבל באיסורי הנאה אף טעימה אסור. והשבתי דמזה ראיה למ"ש הפרמ"ג בפתיחה להלכות פסח אות ח' דבהנאה ג"כ מותר מה"ת דל"ש חזי לאצטרופי וא"כ יכול לטעום בח"ש. אמנם בגליון הפמ"ג תמהתי ע"ז דאדרבא בירושלמי תרומות פ"ו אמרו דגם ר"ל מודה דבח"ש הנאה אסור מה"ת ואף דלא קי"ל בזה כהירושלמי עכ"פ לר"י ודאי אסור בהנאה מה"ת ודברי הצל"ח בפסחים דף כ"ב צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״א סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
