שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ה סימן י׳

והנה הרמב"ם בהלכות נחלות פ"ג השמיט הדין דמוקדשין אם הבכור נוטל פי שנים וכפי הנרא' משום קושית הש"ס דמוקדשין לאו דידיה נינהו והיינו דלא קרינן ביה אשר ימצא ואף דהש"ס משני כריה"ג ע"כ דלא פסק כריה"ג ודברי רבינו בענין הלז אי פסק כריה"ג בקדשים קלים אינם מבוררים וע' מלמ"ל פ"ד ממעילה הי"ח שהאריך בסתירות הרבה והניח בקושיא ולא הרגיש מזה וע' בנזיר ל' ע"ב דאמרו ואת"ל ירושה היא ולפום דשקיל מגלח ובחולין הוא דאית ליה פי שנים אבל בהקדש לא או דלמא כיון דקני לי' לגלוח ל"ש. והנה לשיטת המפרש המיוחס לרש"י שפי' דמיירי לאחר שנקרב הקרבן הנה בזה פשיטא דבהקדש לא שקיל פי שנים דמשלחן גבוה קזכי אף לריה"ג כמ"ש הרשב"ם שם בהדיא וכמ"ש למעלה באורך דלאחר ד' עבודות אינו שלו רק משלחן גבוה קזכי ומה דאמר או דלמא כיון דקני ליה לגלוח ל"ש היינו דכיון דעכ"פ מחיים קני לי' והי' הבכור קונה פי שנים אף שלאחר שחיטה נעשה של גבוה מ"מ הרי בעוד הקרבן חי הי' שלו וזכה בו הבכור פי שנים אליבא דריה"ג ולפירוש התוס' דכל דאמר בל' הקדש אינו נוטל פי שנים צ"ע דלמה דאף הזמנה להקדש ל"מ במעות דהו"ל כטווי לארוג כמ"ש התוס' בסנהדרין מ"ח ואף אם נימא כמ"ש הרמ"ך והובא בט"ז ומג"א סי' קנ"ג דגם בזה קדוש אבל עכ"פ מוחזק מקרי הבכור לריה"ג ואולי האבעיא לא קאי אליבא דריה"ג ולכך כל שחל ההקדש לא נוטל פי שנים ובזה גופא מסתפק אם חל ההקדש על המעות ואינו נוטל פ"ש או דלמא שאינו חל ונוטל וע' בשטמ"ק על נזיר שהקשה דלמה פירש האבעיא דוקא בבכור ולא בשני פשוטים ולפמ"ש א"ש ודו"ק ועיין רמב"ם פ"ח מנזיר הלכה ט"ו שהשמיט הך איבעיא דבחולין הוא דנוטל אבל לא במוקדשין וכ' הכ"מ דפירש כפירש"י ואינה ענין לבעיות הקודמות ועדן אינו מיושב דעכ"פ לא היה לו להשמיט האבעיא ולפמ"ש הרמב"ם לשיטתו דלא הביא גם בהלכות נחלות הדין דמוקדשין וע"כ דמוקדשין לאו שלו נינהו וא"כ מכ"ש לאחר שחיטה לדידיה דלא ס"ל כריה"ג דממון בעלים הוא ולא קני ליה ולכך השמיטו וז"ב. והארכתי בזה לפי שמחו' הרב הגביר מוה' משה יצחק נ"י מקארלין (בעת היינו על חתונת בנו שנשא ב"ג) נתקשה הרבה בדברי הש"ס הלז ות"ל פירשתי לפי כל הפירושים ודו"ק: והנה בשטמ"ק ב"ק ע"ו בהא דפריך ולפלוג וליתני בדידה בד"א בקדשים קלים אבל בקדשי קדשים משלם דו"ה כתב בשטה לפרש בשם הראב"ד דבשלמא קדשים קלים אע"ג דממונו הוא הא איכא אימורין דלאו דידיה נינהו ובעינן ומכרו כלו והקדש גופי' לאו מכירה הוא דהא איכא בשר דדידי' הוא וכו' ע"ש הנה נרא' מדבריו דלריה"ג דקדשים קלים ממון בעלים הוא וא"כ הוו שותפים הבעלים וההקדש דהבעלים שייך להם הבשר והאימורים הם של גבוה וע"ז שאלני הרב החריף מוה' צבי יהודה ליב הכהן נ"י מראווא בהא דאמר בש"ס בכורות נ"ג ע"ב דמעשר בהמה אינו נוהג במוקדשין ופריך הש"ס מוקדשין פשיטא דלאו דידיה נינהו ומשני בקדשים קלים ואליבא דריה"ג דאמר ממון בעלים הוא סד"א לעשרו קמ"ל וע"ז הקשה דהא מעשר בהמה פטורה בשותפות כמבואר בדף נ"ו שם יהי' לך ולא של שותפות וזה הוה שותפות הבעלים וההקדש ואינו חייב במעשר בהמה. ולכאורה רציתי לומר לחלק דבבעוד הבהמה בחיים א"כ כלו ממון בעלים הוא דהא חייב באחריות וכדאמרו בב"ק י"ב דמחיים אמר ריה"ג ופירש"י משום דחייב באחריות וא"כ גם חלק גבוה ג"כ מקרי כשלו כיון דחייב באחריות כלו וא"כ לכך לענין דו"ה שפיר לא מחייב דלא מכר כלו דאם ישחטנה יהיו האימורין של גבוה וא"כ אין לו בגווה מכירה כללית אבל לענין שותפות דיפטור ממעשר ל"ש למפטריה דהא בעת שמכר שלו מקרי דהו"ל ממון בעלים דחייב באחריות. אבל באמת העיקר דלק"מ כמו שהשבתי בראשית ההשקפה דמה נ"מ בין מעשר לשלמים דגם מעשר הוה קדשים קלים כשלמים וא"כ ל"ש דשותפות פוטר דגם עכשיו שהוא מעשר בהמה הי' ג"כ כן דבשלמא כל שותפות פטור דלאו שלו היא ולא חל הקדוש' דמעשר בהמה דהתורה לא חייבה בשל שותפות אבל כאן אם יהיו קדוש ממעשר בהמה יהי' ג"כ הקדושה והשותפות כבראשונה ואינו מפקיע מידי שותפות ולמה לא יהי' קדוש. ושבתי וראיתי דבבכורות אמרו בהדיא כן דפריך למה לי יהי' קדש ולא שכבר קדוש ת"ל דלא חיילא קדושה קלה אקדושה קלה ומשני דכל בהמה למעשר קיימא אע"ג דאקדשה לא פקע איסורא דמעשר מינה מה נ"מ ללא ימכר ולא יגאל קמ"ל וא"כ להס"ד דגם באקדשה לא פקע איסורא מינה וא"כ לא נפקע השותפות בזה ולמה יפטור ויש להמתיק הדברים דע"כ לא אמרו דמעשר בהמה פטור בשותפות רק משום דכל דיש שותפות חלקו של שותפות מעכב לכל אחד להקדיש דאינו שלו לגמרי אבל כאן מה דאינו שלו לגמרי הוא משום דהוא קדוש וכיון דקדושה חל על הקדושה שוב מי יפקע המעשר שלא יחול הא מה שהוא שלו הוא בודאי קדש וא"כ למה לא יקדש בכלו וז"ב ודו"ק. אך בגוף דברי הראב"ד אני תמה במ"ש דלא מקרי ומכרו כלו דהא אימורין לגבוה קא סלקי ומה בכך הא כל דהוא של הקדש ל"ש לומר דלא מכרו בכלו דהא לא שייר בקנינו ומכר כל מה שהיו לו למכור דשל הקדש א"י למכור וצ"ע. ומצאתי בספרי פ' קרח מנין אתה אומר שאם זכה בבשר קודם זריקת דמים ובחזה ושוק קודם הקטר חלבים שהכהנים נושאין עון. הנה מדחלקן משמע דהבעלים זוכין בבשר אחר זריקת דמים תיכף קודם הקטר חלבים והכהנים אינם זוכים רק לאחר הקטר חלבים וגם מהראיה שמביא מבני עלי משמע כן: