שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ג סימן ח׳

והנה בי"א תשרי תרי"ז הגיעני תשובה מהרב ר"ב חמיידיש מקאלימייא והקשה לפמ"ש הר"ן דעשה סוכה ע"ג לחי של מבוי ל"מ רק לשבת ולא לחול והרי בעינן סוכה הראויה לשבע'. לפענ"ד הי' נרא' דבר חדש דהטעם דלר"י בעי שיהי' ראוי לשבע' הוא לפי דר"י לשיטתו דס"ל דקבע בעי וכשאינו ראוי לשבעה בודאי אינו רק ארעי ופסול ולפ"ז לדידן דסגי בארעי שוב לא בעי שיהיה ראוי לשבעה. אך באמת אנן קיי"ל כר"י בזה וכמ"ש הר"ן בעצמו והרי אנן קיי"ל דסוכה ארעי ולא קבע. אמנם נראה דבאמת אותה סוכה ראויה לשבע' רק שצריך להוסיף עוד מחיצה אבל מה שנעש' ראוי לשבע' משא"כ שם דגם מה שנעש' לא ראוי לשבעה. ובזה יש ליישב גם קושית השעה"מ הלכות לולב בזה הענין ועיין בר"ן בהא דאמר רבא וכן לשבת מגו דהוה דופן לסוכה הוה דופן לענין שבת ונדחק הר"ן למה לא נימא איפכ' מגו דלא הוה דופן לענין שבת לא הוה דופן לענין סוכה וכתב הר"ן דכל שהכשיר' התור' סוכה ולא פירשה מחיצותיה א"א לומר שבשבת שבתוכ' יהי' צריך לעשות הכשר יתירה ע"ש. ולכאור' יקשה כיון דבעי סוכה הראויה לשבעה וכל שבשבת תהיה אסור שוב גם לחול של ימי הסוכה ג"כ אסור דהא בעי סוכה הראויה לשבעה ול"ש תירוץ הר"ן וע"כ צ"ל כמ"ש דהטעם הוא משום דבעי דירת קבע ולדידן ל"ש זאת ובזה נראה לפענ"ד לבאר שיטת הפוסקים שמבי' הר"ן דס"ל דלא שרי משום מגו אלא איסור' דרבנן ולאוקמי אדינא דאוריי' והר"ן כ' דז"א דאפי' מה דאסור מדאוריי' שרי משום מגו. ולפמ"ש יתבאר סברתם דהם ס"ל דר"מ ס"ל דבעי סוכה הראויה לשבעה לא משום דס"ל דדירת קבע בעינן דהרי ר"א ס"ל ג"כ כן והוא ס"ל דסוכה דירת ארעי כמ"ש לעיל ולפ"ז הם פסקו כר"מ דאמר שם מדאוריי' מחזי חזי ולכך דוקא מה שכשר מדאוריית' הוא דשרי משום מגו ול"ש סוכה דראוי לכל שבעה דהרי מדאוריית' כשרה ולכך באיסור דאוריית' לא שרי. ובזה היה אפשר ליישב השמטת הרי"ף דין זה דהוא פסק כר"י ואף מה דפסול מדרבנן ג"כ בעי שיהיה ראוי לשבעה וא"כ לכך לא הכשיר בזה ודו"ק. ובזה מיושב מה ששאלני העלם הנ"ל דאם כשר לשבת דוקא שוב אינו ראוי לשבעה ולפמ"ש שם מיירי באופן דכשר מדאוריי' וכמ"ש הר"ן וס"ל לרבא כר"מ וכמ"ש ודו"ק: