ובזה יש ליישב קושית התוס' שהקשו דלפשוט מהא דאמר שמואל דבע"ח גובה את השבח ולפמ"ש י"ל דשם דכתב לו שטר והו"ל כתפס דכל שגוף הקרקע מועיל הקנאתו דהי' בעולם והשבח הוא בגוף הקרקע בזה פשיטא דמועיל תפיסתו ועכ"פ הוא תפיס בהקרקע ובכה"ג אף למ"ד דדבר שבל"ע עם דבר שלבל"ע לא קנה רק מחצה בכה"ג פשיטא דמועיל עכ"פ מצד השטר וזה הענין דיכול לומר ארעאי אשבח ואף בשבח דבא מחמת הוצאה מ"מ בהקרקע הוא משא"כ בדאקני ולפ"ז אדרבא דברי הש"ך מדוקדקים דאם בשבח דהוא בגוף הקרקע אמרו מקולי כתובה שנו כאן מכ"ש בדאקני בודאי ל"מ בכתובה אף שכתב שטר. איברא דעדיין קשה דלמה יגבה השבח הא כיון דאי אית ליה נכסים אחרים משועבדים שקנה אחר כך יכול לומר הנחתי א"כ לא הוה כתפס ואינו רק למשכון דל"ק בדבר שלבל"ע ואכתי תפשוט מדשמואל דאמר בע"ח גובה את השבח וצ"ל דהוה מצי לדחות דמיירי באפותיקי מפורש דאינו יכול לדחותו למקום אחר ואז שפיר גובה השבח ול"מ דבר שלבל"ע דיכול לומר ארעאי אשבח ואף דבאמת לא מיירי שמואל באפותיקי מפורש עכ"פ הי' יכול לדחות והיה צריך להאריך ובכה"ג ל"ש להקשות ולכך אקשי ממשניות וברייתות מפורשות וזה ברור. איברא דלפ"ז יקשה מ"פ מהכא דלא משתעבד מדלא גבי הב"ח מאותן נכסים שיגבה הלוקח וכתבו דמיירי כשעשאו המוכר לב"ח אפותיקי וכיון דע"כ מיירי באפותיקי א"כ שוב ל"ק כלל אמאי גובה ב"ח שבת דהו"ל כתפס וכמ"ש והיא קושיא גדולה וצ"ל דמיירי באפותיקי סתם ואז הדין שיכול לסלקו בשאר נכסים וכמבואר בטוש"ע סי' קי"ז וא"כ תפיסה לא מקרי ומ"מ כל זמן שהוא בידו א"י לסלקו בנכסים אחרים וגובה אותו ותפס לא מקרי דמ"מ כל שיכול לסלקו במעות או כששטפה נהר גובה מנכסים אחרים אינו רק כמו משכון ושפיר מקשה דאמאי גובה ב"ח השבח:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
