שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ט (ה׳)

והנה התלמיד הנ"ל החריף מוה' שמואל בעלף נ"י השיב לו דלא דמי דשם הוא ראה בדיל רק שבתוכו היה כסף וזהב וא"כ הוא לא נתכוון לקנות כלל הכסף אבל כאן גוף המעות הי' בידו ורצה לזכות בהם רק שהוא נתכוין לזכות בתורת חמשה מאות והם היו עשרה מאות אבל מ"מ רצה לזכות בכל אותן המעות ולמה לא יקנה ויפה השיב. ואני מוסיף דלדעת המהרי"ט ח"א סי' ק"נ מבואר דידו קונה לו שלא מדעתו מיהו לפמ"ש בגליון הש"ך חו"מ סי' רס"ח ס"ק ו' דהמלמ"ל פי"ז מגזילה והמחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' ד' חלקו על המהרי"ט ואף המהרי"ט מודה במקום דחצר לא קונה גם ידו לא קנה ולזה רמז הש"ך שם במ"ש וה"ה ידו וכן משמע באהע"ז סימן קל"ט דבגט דמתורת יד אתרבאי אפ"ה ל"מ של"מ מכל מקום נראה דזה דוקא היכא דלא ידע כלל שזה הדבר בידו או בחצירו אבל כאן ידע באותו דבר רק שחשב השווי לפחות ממה שהוא באמת פשיטא דידו קנה ועוד נראה דאם הי' עשרה מאות והוא חשב שהן עשרה חמשים חמשים א"כ כיון דעכ"פ חמשה מהם ודאי רצה לקנות דהוא רצה לזכות בכלם רק דלא ידע שהן מאות אבל הוא רצה לזכות בחמש מאות עכ"פ א"כ לא תוכל לברר דעד חמש מאות רצה לזכות וגם איזה מהחמש מאות של אלו עשרה רצה לקנות א"כ קנה הכל ע"כ נראה לפענ"ד שהדין עם הראשון וגם נראה דיכול זה לטעון אולי יזכור השר ואהיה מוכרח לשלם לו וכעין המבואר סימן קפ"ב קפ"ג: