שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (י״ג)

והנה בשנת תרי"ד ל"ג בעומר הגעתי בדרך למודי לסי' קמ"ב ס"א בהג"ה דאין לתנו ע"י שליח בעיר אחת ותמהני שלא הזכירו שבארחת חיים שהביא הב"י בסי' קמ"ב כתב שאינו רק זהירות ומשום דבאמת כל הטעם שנאמן לומר לפקדון נתתיו היינו משום דאם איתא דלגירושין יהיב לה לדידה הוה יהיב לה ולפ"ז בבני מחוזא דניידי דמכשר ר"ת ע"י שליח אף כששניהם בעיר א' מכל מקום אנו לא ניידי כ"כ ואף דר"ת מצריך בפ"נ אף משכונה לשכונה דהאידנא כלהו ניידי מכל מקום לא אמרה רק לחומרא ולא לקולא ע"ש א"כ אין כאן רק ספק בעלמא. אבל לפענ"ד דברי הא"ח תמוהים דמ"ש דר"ת מכשיר בבני מחוזא כיון דניידו לתת לשליח אף כשהם בעיר אחת וכמ"ש התוס' פרק התקבל אני בעניי לא מצאתי ועיין בדף ס"ז ד"ה בעל שכתבו דלר"ה באמת ל"מ ובתירוץ השני כתבו דמיירי שהבעל אומר כתבו ותנו והלך לדרכו הרי דבהיו בעיר א' ל"מ בפ"נ ומה שמצריך ר"ת לומר בפ"נ האידנא היינו משום דהאידנא כולנו ניידי ולא יהי' עדים מצויין לקיימו אבל שיהיה מותר לשליח לגרש כשהבעל והאשה בעיר א' לא מצינו ואף בבני מחוזא כל שהם בעיר א' לא הותר ודברי הא"ח צע"ג. ולפענ"ד יש להוסיף בזה עפמ"ש הב"ש סי' קמ"ב ס"ק ב' דלשיטת רבינו אביגדור דכל דטוען מזויף צריך קיום מדאורייתא שוב אינו מהראוי להיות נאמן השליח כשיבא הבעל ויערער וכתב הב"ש דדוקא אם יבא הבעל ויערער תיכף כשאמר השליח בפ"נ הוא דנאמן לא כשבא הבעל אח"כ דהוה כאילו נתקיים בפני עדים ואינו נאמן הבעל. ולפ"ז נראה לפענ"ד לפמ"ש הט"ז סי' ח"י ס"ק יו"ד לחלק בין נאבד הסכין לבין לא נאבד דבנאבד אילו היה בא אז לשאול אז היינו מתירין דאי אפשר לברר וא"כ הרי אתחזיק היתר אבל אם לא נאבד א"כ כל שהיה בא אז לשאול היינו מבררין דאף ברוב אם נוכל לברר מבררינן א"כ לא היה בחזקת היתר ע"ש ולפ"ז גם כאן כשהם בעיר אחת א"כ לא נאמן השליח לומר ששליחו היה דהא נוכל לברר הדבר ובודאי לא סמכינן על החזקה והרוב דאינו מזויף וא"כ לא אתחזיק היתר לכך כשיבא אח"כ לערער נאמן מדאורייתא ולכך שוב אין לגרש בעיר אחת ע"י שליח שהשליח אינו נאמן ואם יבא הבעל ויערער יהיה נאמן אבל כל שאינו בעיר שאז תיכף כשהשליח בא הוא נאמן שוב מחזיקין הדבר בחזקת היתר ואינו נאמן הבעל לערער וז"ב כשמש ועיין תוס' כתובות דף כ"ו ד"ה אנן מ"ש בשם הר"י בר ברוך ולפמ"ש הט"ז יש לבאר דבריו כן ועיין ב"ש סי' קמ"א ס"ק פ' וסי' קמ"ב ס"ק ו' וס"ק ז' ולפמ"ש הדבר ברור דוקא כשאין הבעל בעיר הוא דנאמן השליח לא כשהוא בעיר אחת וכמו שעלה על דעת הב"ש בעצמו בסי' קמ"א ס"ק פ' שם ודוק היטב