שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ח׳ (ה׳)

ומ"ש בראשית דבריו דאף שאין דין קדימה במטלטלין כמבואר בסי' קי"ג וסי' קי"ז סעיף ד' וסי' ק"ד מ"מ כל הטעם הוא משום דלא סמכה דעתו של המלוה מפני שהלוה יכול להבריחם כמ"ש הסמ"ע ר"ס קי"ג וכאן אנן סהדי דשמעון כל עיקר סמיכתו הי' על התבואה והוה כאפותיקי מפורש וברשות שמעון קאי והביא הך דסי' קכ"ט בע"ק ואף דמשכון גופא אין בע"ח קונה משכון אבל מקום משועבד הוא לו ואין לאחר כח להבריח שעבודו. הנה זה מילי דכדי דעיקר הטעם דאין דין קדימה במטלטלין דהסמיכה על המטלטלין אינה סמיכה ברורה כיון דיכול המלוה להבריחם א"כ אף דבאמת זה סמך בכל כחו ע"ז מכל מקום אינו מועיל סמיכתו דסמיכת שוא הוא וכמו שהי' כאן דסמך שלא יוביל התבואה ולוי תפסה בחובו וע"כ אינו מועיל ומה בכך שנעשה ע"ק לגבי מוכר ראשון מכל מקום כל שהלוה לראובן שיהי' באחריותו עד שתמכר הרי היא שלו וברשותו ותיכף משמשך על העגלות הרי הם שלו וכל הבע"ח שווים בזה כנלפענ"ד ברור בזה שמצד הדין יכול לתפוס. אמנם מצד התקנה שנעשה בבורח וכמ"ש הצ"ץ שם אפשר שהדין עם שמעון ואיני יודע טיב התקנה גם בעוה"ר אין לנו כח לדון בתקנה שבטלו דיני ישראל מכ"ש תקנותיהם ורק על הדין אנו סומכין והדין עם לוי ועיין ש"ך סי' צ"ט ס"ק ו' שגם בעיסקא עצמו כתב שרק החצי שלו ולא כלו ע"ש וכבר תמה בזה הבית מאיר שם דעיסקא הדבר מפורש דכלו של המלוה אף החלק הלוה ע"ש ועכ"פ נ"ד לא דמי לעיסקא וכמ"ש ודוק ועוד דבזמן הזה סמכינן על מטלטלין דהוה כגמלא דערביא וע"כ משום שאין הסמיכה גמורה וד' יודע כי אמרתי כן בראשית ההשקפה ואח"כ מצאתי כן מבואר בש"ך שם סימן קי"ג ס"ק א' וגם הסמ"ע מסיק שם דעיקר הטעם משום דלית ליה קלא וא"כ אינו ענין לדבריו ולפמ"ש הג"פ דכל שהלוקח מכרה או נתנה לאחר אף הב"ח מודה אם כן כאן דראובן ושמעון מסרוה ליד לוי פשיטא דלוי מצי לזכות בה. שוב הגיעני שו"ת צ"ץ סי' קי"ז וראיתי שכתב לחלוק על הב"ח דשאני עיסקא דלהכי קרי לי' עיסקא משא"כ בשאר הלואה והוא הדבר אשר דברתי למעלה ועיין ט"ז חו"מ סי' צ"ו שהשיג ג"כ על הב"ח ועיין ספר מסגרת השלחן סימן צ"ט ובסי' קל"ב שהביא דברי הב"ח ע"ש: