והנה מ"ש למעלה בשם המחנה אפרים דפרעון חוב לא מקרי הנאה מצאתי כעת בהפלאה בכתובות ר"פ המדיר בהא דפריך וכיון דמשועבד לה שכתב ג"כ סברא זו. ודרך אגב אומר במה שראיתי שם שהקשה בהא דקתני דהמדיר את אשתו מלהנות לו יוציא ויתן כתובה לאחר שלשים יום וקשה אם נימא כדס"ד בגיטין דף כ' דגט שכתבו על איסורי הנאה פסול וא"כ קשה היאך יוציא הא האי גט הוה איסורי הנאה אצלה ע"ש וכפי הנראה כוונתו דהא צ"ל שווי שו"פ הגט והרי הדירה בהנאה ואם כן איך תהנה מהגט. והנה קושיתו לק"מ לפענ"ד דהרי באמת הש"ס מקשה כיון דמשועבד לה היכא מצי מדיר לה ומשני בא"ל צאי מעשה ידיך במזונותיך א"ה למה לי פרנס במספקת לדברים גדולים ולא לדברים קטנים דעד שלשים יום לא זילא בה מלתא טפי זילא בה מלתא ולפ"ז כיון דלאחר שלשים יום זילא בה מלתא א"כ שוב משועבד לה ולא מצי לחול וא"כ ע"כ מוכרח לגרשה וא"כ אם לא יוכל לגרשה שוב יתבטל הנדר דהא משועבד לה וא"א לגרשה וא"ל כיון דעכ"פ עד שלשים יום יש לו חלות להנדר א"כ שוב חל גם אח"כ בכולל דזה אינו דכל דמשועבד לה לא מועיל כולל וכמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רל"ד ס"ק כ"ז ובחבורי שם הארכתי בזה. שכ"כ ג"כ במהרי"ט בראשונות סי' ה' ע"ש וא"כ ע"כ יכול לגרשה דאל"כ אין לו חלות להנדר ובזה יש לומר במ"ש הר"ן ליישב דברי הרמב"ם שהשמיט אוקימתא דהש"ס וכתב סתם המשנה דהמדיר את אשתו לאחר שלשים יום יוציא וע"ז כתב דבאמת יש לומר דקונמות מפקיעין מידי שעבוד והש"ס אזיל אליבא דת"ק דריב"נ אבל לריב"נ קונמות מפקיעין משעבוד ואף דאלמוהו רבנן לשעבודא דבעל ואם כן ה"ה שעבודא דאשה זה אינו דהבעל כיון שבידו להפקיע שעבודא דאשה ע"י שיגרשנה קונמות מפקיע משיעבודא ע"ש ולפ"ז קשה דאם כן איך יכול לגרשה הא יהי' לה הנאה וא"ל דא"כ לא חל הנדר דזה אינו דהא הקונמות מפקיע משעבוד וחל הנדר וא"ל דאלמוהו לשיעבודא דאשה דז"א כיון דאם לא הדירה הי' יכול להפקיע השעבוד ע"י גירושין אם כן שוב חל הקונמות ושוב אסור לגרשה. ובזה יש לומר דלכך לא משני הש"ס דקונמות מפקיע דא"כ יקשה איך יכול לגרשה ועכ"פ המ"ד דס"ל דכתבו על איסור הנאה פסול מה יענה להמשנה אבל לדידן דקי"ל דכתבו על א"ה כשר שוב נוכל לומר דקונמות מפקיע מידי שעבוד. עוד יש לי לומר דיכול לגרשה ויאמר לה על מנת שתחזיר לו את הנייר דמגורשת כמבואר בגיטין דף כ"א ובאהע"ז סי' קמ"ג סי"א וא"כ שוב לא תהנה כלל רק גוף נתינת הגט וזה מותר ודוק
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ז (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
