שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ה (ה׳)

והנה לכאורה הי' נראה לי דגם סתירה ביו"ט מותר דהרי מגבן הוה בונה והותר ביו"ט לגבן וגם לסתור הגבינה מותר ואם כן מותר לסתור ביו"ט ג"כ מה"ת דמתוך שהותר לצורך הותר שלא לצורך כמ"ש התוס' לענין בונה וכאן לא שייך דאסור מדרבנן משום דאפשר לעשותו מאתמול דבאמת כל שהי' בנוי מאתמול פשיטא דלא שייך שאפשר דלא רצה לסתור ביתו ורק כשנפל היום אז ממילא מותר לסתרו כלו דהא אין כאן איסור מן התורה ואין כאן רק איסור דרבנן משום דמחזי כעובדא דחול ובפרט בסותר דאינו חייב רק ע"מ לבנות וכדאמרו בשבת דף ל"א וכן קי"ל וא"כ פשיטא דלא אסרו. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דלכאורה צריך ביאור בהא דפריך הש"ס בביצה דף ל"א ע"ב והא קא סתר אהלא והא ביו"ט שרי כיון דשם מיירי דפוחת ביו"ט דאינו מוקצה ולא הי' אפשר מאתמול וא"כ למה לא יוכל לסתור ולכאורה היא קושיא גדולה. אך זה אינו דלר"מ דפוחתו לכתחלה ביו"ט וזה פשיטא דאסור דהא אפשר מאתמול דא"ל דאתמול הי' בנוי ולא רצה לסתרו דהא לר"מ מותר אף לסתרו לכתחלה וזה פשיטא דאסור וע"ז משני דמיירי באוירא דלבני ואין כאן רק איסור דרבנן ובכה"ג מותר הסתירה. ובזה יש ליישב קושית רש"י ותוס' דאמאי מותר לרבנן כשנפחת ביו"ט והא הי' מוקצה בין השמשות ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מותר לסתור בה"ש כיון שנפחת שוב הותר לסתור דלא הי' אפשר מאתמול ובזה לא שייך דאתקצי בין השמשות דבכה"ג לא שייך כלל איסור סתירה כיון דסתירה מותר ביו"ט כשהי' נפחת וכמ"ש ודוק. ובזה נראה לפענ"ד ליישב הא דפריך הש"ס איני והאמר ר"נ הני לבני דאייתור מבנינא וכו' שרגינהו ודאי אקצינהו והוא תמוה דהא קושיא זו קשה בלא"ה דהוה מוקצה ומה תלוי במה דמוקי באוירא דלבני ונתקשיתי בזה וראיתי במהרש"א שכפי הנראה עמד בזה ונדחק דת"ק לית ליה מוקצה כלל ע"ש ובצל"ח ולפמ"ש יש לומר דבאמת צריך ביאור לפי ההו"א מה מועיל דמוקי באוירא דלבני סוף סוף איסורא דרבנן איכא ולהס"ד לא הוה ידענו דהותר בשביל שמחת יו"ט דזה משני אח"כ ביו"ט אמרו ועיין רש"י ותוס' וצ"ל דכיון דאינו רק איסור דרבנן שוב מותר לסתור ביו"ט כמ"ש ולזה שפיר מקשה דכל הטעם דשרי הוא משום דלא אפשר מאתמול וזה כשלא שרגינהו אבל כיון דשרגינהו דעתו לבנות וא"כ פשיטא דאסור לבנות ביו"ט כיון דהי' אפשר מאתמול דהרי דעתו על זה וא"כ שוב אסור גם הסתירה וע"ז משני דביו"ט התירו משום שמחת יו"ט. ויתכן יותר דקושית הש"ס היא על הת"ק דכאן יקשה אמאי נוטל הא אתקצי בה"ש ולא שייך לומר דכמו שהוא כעת ליכא שום איסור סתירה דהא שרגינהו וא"כ אקצינהו ובכה"ג אסור הסתירה וע"ז משני דביו"ט התירו מוקצה משום שמחת יו"ט ובזה עמדתי על לשון הרשב"א בחידושיו לעירובין דף ל"ד שכתב דלכך מותר לר"מ לפחות לכתחלה אף דמטלטל האבנים דלא הוה מוקצה כיון דמותר לפחות לא אקציה מדעתי' ע"ש ותמהו כלם דהא בש"ס אמרו דמשום שמחת יו"ט התירו ולפמ"ש אתי שפיר דזה לא אמרו רק לת"ק אבל לענין איסור סתירה שפיר מקשה לר"מ דאמאי פוחתו לכתחלה כיון דשרגינהו אקצינהו ושפיר אסור לסתור משום מוקצה וע"ז משני דלא שייך מוקצה. ויותר נראה לפמ"ש המ"א סוף סי' תק"ט דמותר לטלטל מוקצה בשביל אוכל נפש אבל אסור לאכלו ולהשתמש בו ע"ש וא"כ כאן שמשתמש באבנים ועפר שפיר מקשה דאסור אף דהוא ביו"ט וע"כ לא התירו בש"ס רק לפחות הלבני דבזה התירו בשביל אוכל נפש אבל להשתמש באבנים ועפר זה אסור וכמ"ש ודוק ועיין רמב"ן במלחמות שם דאוסר לפחות יותר ולפמ"ש בודאי יש להתיר ובפרט לפי שיטתו דמיירי כשנפחת בעיו"ט ודוק ועיין בסוכה דף למ"ד דפריך ג"כ והא קא סתר אהלא וצ"ל גם כן כמ"ש דלסתור אהל כל שעדן בנוי פשיטא דאסור דהי' אפשר מאתמול ובזה י"ל הא דאמרו בסוכה דף מ"ו דסוכה בשמיני אסורה משום דאי אתרמי לי' סעודה בה"ש בעי למיכל בגוה והקשו התוס' דת"ל משום סתירת אהל וכוונתם דאף כשנעשה הסוכה בשמיני יהיה אסור ולפמ"ש בכה"ג לא שייך סתירת אהל כיון דלא הי' אפשר מאתמול ואינו סותר ע"מ לבנות ויש להאריך בכ"ז ואכ"מ ודוק