שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ב׳ (ה׳)

והנה לכאורה מדברי רש"י משמע דאיסור טלטול אינו בשביל הוצאה שהרי בשבת דף צ"ד כתב גבי האי שכבא דהוה בדיוקרות דשרי ר"נ להוציאו לכרמלית כתב רש"י דמשום טלטול מניח עליו ככר או תינוק הרי דטלטול חמור טפי מאיסור הוצאה דבטלטול הצריך לככר ותינוק ואם איתא כיון דאיסור הוצאה הותר משום כבוד הבריות א"כ שוב לא שייך טלטול כלל כיון דאינו אסור משום הוצאה וע"כ דאיסור טלטול אינו משום הוצאה רק משום הטעמים של רבינו ולכך הוצאה התירו משום כבוד הבריות אבל גוף הטלטול לא הותר רק ע"י ככר ובאמת שבלא"ה יקשה דאיך שייך לגזור במת על הטלטול משום הוצאה כיון דלר"ש משאצל"ג פטור והוצאה של המת היא מלאכה שאצל"ג דמה"ט פוטר ר"ש וא"כ מה"ת לגזור עוד על הטלטול משום הוצאה כיון דלר"ש משאצל"ג פטור. ומיהו לפמ"ש הרשב"א בחידושיו דלכך אסרו לר"ש להוציאו לרה"ר אף דהוה מלאכה שאצל"ג והוה כמו לר"י בכרמלית משום דלפעמים יש במת מלאכה הצל"ג כגון בעכו"ם שהוציא לכלבו ומאן מפיס לכך אסרו א"כ יש לומר דלכך אסרו גם טלטול משום הוצאה אבל אכתי קשה עכ"פ למה יהיה חמור הטלטול משום הוצאה וע"כ דאין הטעם משום הוצאה וכמ"ש הרמב"ם אך עדיין קשה דגם לטעמו של רבינו למה יתירו ההוצאה בשביל כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה והטלטול לא התירו בשביל כבוד הבריות אבל באמת הדבר ברור כמ"ש התוס' דבהוצאה הוצרכו להתיר משום כבוד הבריות דאין לו תקנה אחרת משא"כ בטלטול דמשכחת לה ע"י ככר ותינוק וזה יש לומר גם בכוונת רש"י דגם לרש"י ק"ל קושית התוס' דלמה התירו משום כבוד הבריות ובטלטול לא התירו משום כבוד הבריות כדאמרו בשבת דף למ"ד וע"ז כתב רש"י דטלטול היה ע"י ככר וכיון שמשכחת לה ע"י ככר או תינוק לכך לא התירו זולת הככר. ובזה מיושב היטב מה שהקשו האחרונים דדברי רש"י סותרין למ"ש בסוכה דף ל"ו באבנים מקורזלות דהתירו טלטול בשביל כבוד הבריות ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דשם לא שייך ככר או תינוק דלא התירו ככר או תינוק אלא לגבי מת בלבד וא"כ לכך התירו בשביל כבוד הבריות וז"ב. והנה לפמ"ש הרמב"ן דלהוציא המת לכרמלית יותר טוב שלא להוציא בככר או תינוק דלמה נעשה עוד איסור מה שא"צ א"כ יש ליישב קושיית התוס' דלכך התירו איסור הוצאה בלי ככר ובטלטול הצריכו ככר או תינוק משום דבהוצאה לא רצו שיהי' ע"י ככר או תינוק וא"כ יש לומר דזה כוונת רש"י ג"כ דלאיסור טלטול יש לומר דהיה ע"י ככר אבל בהוצאה דלא אפשר ע"י ככר הוצרכו להתיר משום כבוד הבריות.