ובחידושי אמרתי בזה דבר נפלא דהנה לכאורה קשה מ"פ הש"ס אי דרבנן דרבנן והא אכתי קשה היאך יפר לה דדלמא תמאן אח"כ ולא יהיה אישה ושוב למפרע אכלה באיסור דל"מ הפרתו וכבר נתקשה בזה בשו"ת נטע שעשועים ע"ש שהאריך בזה ואני הוספתי בזה דברים לפמ"ש אא"ז הב"ח ז"ל ביו"ד סי' רל"ז והובא בש"ך שם ס"ק ד' כל דהיא בעמוד והוצא לא מהני הפרתו אף דאינו רק איסור דרבנן א"כ מה התם שהיא מחוסר מעשה אפ"ה אמרינן דכל שהוא בעמוד והוצא לא יוכל להפר מכ"ש היכא דבידה למאן ואינה מחוסרת מעשה למה לא ניחוש לזה ואף דשם היא אסורה עליו מדרבנן מכל מקום עכ"פ למה לא ניחוש שתמאן ועיין בכתובות דף י"א דף מ"ה. אך נראה בזה דל"ח שתקלקל עצמה וכבר כתב הר"ן בנדרים דף פ"ה דלכך אם קדשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצא עליה נדרים אינה מקודשת אף דתוכל לשאול על נדרה מכל מקום לא חיישינן שתשאל ע"ז דלא תקלקל עצמה א"כ ה"ה כאן כל שהיפר לה לא תקלקל עצמה וז"ב ודו"ק. אך עדיין קשה דאכתי ניחוש שמא תמאן וא"ל דלא תקלקל עצמה דזה אינו כיון דהיא קטנה ואינה עושית איסור א"כ מה איכפת לה ואכתי ניחוש שמא תמאן אך זה אינו דא"כ כיון דאין לה איסור מה אכפת לן במה שיפר ואם תמאן ג"כ לא תעשה איסור וא"כ שוב אין הב"ד מצווין להפריש דכעת באמת מיפר בטוב ואם תמאן ג"כ לא תעשה איסור. אך לפ"ז עדיין יקשה דלמא תמאן וא"ל דלא אכפת לן דאכתי הוא עושה איסור במה שמיפר בידים ודלמא תמאן אח"כ והיא לא תעשה איסור ושפיר חיישינן דלמא תקלקל אותו. ומזה הוכיח הר"ן דבאיסור דרבנן מותר לספות לה בידים וא"כ מה אכפת לן במה שמיפר ולזה אמר דמיפר לה ממנ"פ היינו אם לא תמאן ודאי מועיל ואם תמאן הא אף בדאורייתא קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו ומכ"ש בדרבנן. ובזה מיושב היטב קושית התוס' לר"ה דאמר שהיא עצמה לוקה מה מועיל מה שאין ב"ד מצווין להפרישו. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך ביאור דאף בדאורייתא למה לא יוכל להפר והא כל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת וצ"ל דאם דאורייתא היא שוב חיישינן שמא תמאן אח"כ ולא מועיל הפרתו ול"ש דנדרה ע"ד בעלה דתורה לא אמרה שיפר וכמ"ש התוס' וא"ל דל"ח שתקלקל עצמה דהא על זה אין איסור דקטנה היא וכמ"ש והוא אסור לספות בידים באיסור תורה ולפ"ז אם היא בעצמה לוקה דלענין נדר מצוה מופלא סמוך לאיש לר"ה א"כ שוב לא חיישינן שמא תמאן דמסתמא לא תקלקל עצמה דלא תעשה איסור ודו"ק. ובזה מיושב גם קושייתם השניה דהא ר"י אמר דקטן אוכל נבילות ב"ד מצוין עליו להפרישו ולפמ"ש א"ש דע"כ לא ס"ל לר"י רק היכא שהיא נבלה גמורה אבל כאן כעת בידו להפר דיוכל להפר דכל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת רק דכיון דיכולה למאן חיישינן שמא יהי' איסור למפרע ובכה"ג פשיטא דאין הב"ד מצווין להפרישו כל דליכא כעת איסור ברור לפנינו ודו"ק היטב כי חריף הוא ונחמד ונעים
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ז (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
