שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ו (ה׳)

ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הש"ס דמקשה על ר"ל שפיר משני דאם קדם בעה"ב ותרם דאם עשה מעשה ומוציא בודאי מידי דיבור אבל אם נימא דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט א"כ אף שבעה"ב תרם אין מעשה מוציא מידי מעשה דאמירה לגבוה הוה כמסירה ממש והרי אף שאלה אינו מועיל וע"כ דאמירה לגבוה אלים ממסירה להדיוט וא"כ גם מעשה אינו מוציא ואף דמעשה מוציא מיד מעשה היינו בהדיוט אבל קדושת גבוה אלים טפי והרי לכך אינו מועיל שאלה ואף דבאמירה לגבוה מועיל שאלה כבר כתב הש"ך סי' רנ"ה בטעם הדבר שכן אמרה תורה לא יחל דברו הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו משא"כ כל שלא שאל ל"מ חזרה עד שעושה מעשה שא"י להוציא מידי אמירתו לגבוה ולכך הוצרך לאוקמא כששינה בהשליחות שאז אמירתו לגבוה בטל שלא כך אמר ודו"ק היטב