שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ד (ה׳)

נראה לפענ"ד כעת בדרך אחר דהנה כל הטעם דלא אזלינן בתר רובא ממיתה למיתה נראה לפענ"ד דכבר כתבתי למעלה דבאמת הש"ס נסתפק בסנהדרין דף ס"ט אי אזלינן בתר רובא בד"נ ומשום ושפטו העדה והצילו העדה וא"כ ניהו דמסקינן דאזלינן בתר רובא היינו משום דצריך לעשות משפט בעוברי עבירה וכדאמרו אף הם מרבין שופכי דמים בישראל ולפ"ז כיון דעכ"פ הרשעים כשיווסרו אף במיתה הקלה עכ"פ לא יוסיפו לעשות עוד ודי ברשעה קלה דלענין זה שייך שפיר ושפטו העדה והצילו העדה דעכ"פ יתקיים מצות התורה ועונשה אם לא יפול מקרה התערובות ולפ"ז בבת כהן שזינתה דהתורה אפקה מכלל בת ישראל ארוסה שתהיה בשריפה אלמא דהתורה רצתה שבת כהן יהיה העונש בחומר מיתה בשריפה שלא יוסיפו עוד וכן גזרה חכמת התורה ולפ"ז אם כל בת כהן תהיה בה הספק שמא בת ישראל א"כ לא יתקיים מצות התורה כלל ובכה"ג אזלינן בתר רובא וז"ב. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב לשון ששנו חכמים במשנה בסנהדרין דף ע"ט הנסקלין בנשרפין ר"ש אומר נידונים בסקילה שהשריפה חמורה א"ל ר"ש אילו לא היתה שריפה חמורה לא ניתנה לבת כהן שזינתה והכוונה לפענ"ד שבאמת שם נתערב נסקלין בנשרפין והקשו בתוס' דניזיל בתר רובא וע"ז כתבו דממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא ולפ"ז שפיר נתן ר"ש טעם דאם השריפה היתה קלה מסקילה א"כ שפיר היה קשה דאמאי ניזיל בתר רובא ולא נימא דבת ישראל היא דהרי ממיתה למיתה לא אזלינן בתר רובא דשייך ושפטו העדה ולא שייך לומר דא"כ לא תתקיים עונש של התורה דהרי אדרבא סקילה חמורה ותתקיים מצות התורה ביתר שאת וע"כ דשריפה חמורה וא"כ לא יתקיים עונש התורה וגדרה. ובזה מיושב היטב קושית קול הרמ"ז שהקשה דלמה לקמן גבי הנחנקין לא אמר ר"ש טעמו שהסייף חמיר לשיטתו וגם הגאון מהרי"פ הובא בהגהות מהר"ם שיף במשניות דפוס פראג הקשה דאמאי בריש ארבע מיתות לא פירש ר"ש טעמו שלא יקשה קושית הגאון מהר"ץ האלברשטאט ז"ל ודו"ק היטב