שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״מ (ה׳)

ובזה ישבתי היטב קושית החריף ושנון מוה' מאיר בראם ני' שהקשה אותי לפמ"ש התוס' בתירוצם דמיירי שפתחו פתח חדש דלא שייך כאן ברירה וכל הפתחים טמאים וע"ז הקשה דהיאך יפרנסו התוס' סוף המשנה דאהלות פ"ז משנה ג' שם דמסיים ומודים בפותח בתחלה שנפתח ארבעה טפחים והיינו דמציל על שאר הפתחים ועיין בר"ש וברע"ב שם וקשה דהיאך יטהרו דהא בפתח חדש לא שייך ברירה ונטמאו כלם משום דסוף הטומאה לצאת ואם הוציאו ע"י פתחים הישינים פשיטא דנטהר גוף הפתח החדש וא"כ למה נ"מ צריך להיות הפתח ארבעה טפחים דהא אמרינן ברירה וכקושית התוספות והוא תימה רבה. ולפמ"ש יש לומר דהנ"מ הוא קודם שהוציאו המת דל"ש כאן שאקבע איסור דלענין הפתח החדש כל שלא הי' ארבעה טפחים אין עתיד לצאת דרך שם ולא אקבע איסור בפתח החדש עד שתהיה ארבעה טפחים ובאמת הוציא דרך הפתח הישן ולא שייך כאן ברירה דהא אנו דנין על קודם שהוציאו המת דכ"ז שאין שם ארבעה טפחים אינו מקרי פתח ובלא"ה יש לומר דבאמת הוציאו דרך הפתח הישן ואעפ"כ לא שייך ברירה דהא כל שפתח פתח חדש לא שייך ברירה למפרע דהא חזינן שבאמת רצה לפתוח פתח חדש ואף שאח"כ נמלך והוציאו דרך הפתח הישן אבל עכ"פ חזינן שחזר בו ממה שפתח תחלה ושוב לא שייך ברירה על למפרע דהא חזינן ששינה ממה שחשב שהרי ע"כ פתח בתחלה פתח אחר וא"כ שוב מהראוי שיטמאו כלם דל"ש ברירה כלל דהרי לא אגלי מלתא למפרע דהא נמלך אח"כ וא"כ זהו שאמרו דדוקא שפתח בארבעה טפחים דאז ע"כ הכוונה של הפתיחה היה בודאי כדי להוציא דרך שם אבל כל שהי' הפתיחה בפחות מארבעה טפחים א"כ יש לומר דלא עשאו בשביל להוציא דלהוציא צריך שיהיה ד' טפחים וא"כ שוב כל שהוציא דרך פתח אחרת שפיר יש לומר ברירה למפרע ונטהרו כל הפתחים ודוק היטב כי נכון הוא מאד ועיין צל"ח מה שנסתפק שם בעשה פתח ונמלך לעשות פתח אחר אם נטהרו הפתחים האחרים ולכאורה הדבר מפורש בתוספתא שהביא הר"ש פ"ז דאהלות משנה ג' אבל המעיין היטב יש לחלק דשם מיירי שהי' שני פתחים מקודם ובתחלה חשב להוציא בפתח זה ואח"כ הוציאו דרך פתח אחר לכך בטל הדרומי הצפוני אבל כאן שפתח פתחים חדשים בזה אח"ז י"ל דל"ש ברירה למפרע ועכ"פ מ"ש אני בודאי נכון וכעין זה כתב הנימוק"י ר"פ החולץ לענין אגלי מלתא למפרע דל"ש כל שי"ל שקרה ההפלה מחמת סבה אחרת ע"ש וה"ה בזה אגלי מלתא למפרע ודוק. ובלא"ה י"ל דהנ"מ כגון שיש שני פתחים חדשים דלא שייך ברירה בפתח חדש ועיקר אנו דנין אם הפתח החדש שלא הוציאו הוא טמא ואמרינן דכל שלא פתח בארבעה טפחים לא מקרי פתח ולא מקרי עתיד להוציאו ע"י פתח זה וטהור אותו פתח החדש שלא הוציאו ממנו ודוק היטב אבל מ"ש בראשונה נכון מאד לפענ"ד ובגוף הקושיא שהקשיתי דניזיל בתר רובא נראה לפענ"ד דכאן כיון דכל אחת מהפתחים הוא בספק שמא יוציאו דרך שם א"כ שוב לא שייך רוב דאף אם הי' רק זה בלבד היה הספק עליו וכמ"ש שארי בעל חוות דעת סי' ק"א וכעין זה כתב בכנה"ג יו"ד סי' ק"ט לענין איסור שנתערב בשני ספיקי היתר דלא שייך ביטול דכל אחד הוא ספק איסור וה"ה בזה ודוק היטב.