שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ח (ה׳)

והנה אמרתי להעתיק פה מה שהשבתי להרב המאוה"ג מוה' בעריש אבד"ק וואהניליב במה שאירע לפניו שנמצא בריאה בשר בלו ונגלד תחתיו ואחר שקלפוהו להבשר הבלוי ונתגלה הנגלד עדיין חוטין נמשכין אילך ואילך כמין שתי וערב העשויה כמו שבכה והשוחטים קורין אותה שפיגלע וגם הי' שבר בהצלע שחצר הכבד דבוק עליו ורצה השו"ב ר' בצלאל זאב להכשיר והרב האב"ד הנ"ל הטריף וע"ז הלך השו"ב הנ"ל לק' קאליש והשיג שם היתר מדיינים שם ואח"כ חזרו בהם. הנה מאד תמהני ואלמלא ראיתי לא האמנתי שיאמר אחד שנתמנה להוראה שיכשיר בזה. והנה באמת בשר בלוי עם נגלד יש כדי לאסור כמ"ש התב"ש סי' ל"ט ס"ע דכל דיש ריעותא עם בשר בלוי מקרי תר"ל. הן אמת דהט"ז כתב בס"ק כ"ד בסי' ל"ט דבשר בלוי לא הוה ריעותא כלל אבל לפענ"ד אין ראיה מהט"ז דבאמת צ"ב למה לא יהיה בשר בלוי חשיב כמו בשר רע דמקרי ריעותא כמבואר בב"י סי' נו"ן ובש"ע שם ס"ג דכל שנשתנה מראית הבשר לריעותא הוה כניקב ועיין בסי' מ"ג ס"ב. אבל באמת זה אינו דשם הבשר בעצמו רע אבל כאן הבשר בעצמותו יפה רק שהבשר בלוי הוא על קרומי הריאה והוה כמו מעשה דריינוס דהיה עור פרוס על כל הריאה וכמ"ש הט"ז בהדיא וא"כ גוף בשר הריאה יפה ושלם. ובזה מיושב קושית התב"ש על הט"ז מריאה דקיימא גילדי וגם הקשה דברי הפר"ח אהדדי דבסי' נו"ן פסק דבשר בלוי הוה ריעותא ובסי' ל"ט הסכים להט"ז ולפמ"ש א"ש דכל שיש בשר בלוי בעצם הריאה בודאי טריפה משא"כ הט"ז מיירי דגוף הריאה שלם וז"ב ולפ"ז בנגלד הריאה במקומה דיש ריעותא בגוף הריאה שפיר אמרינן דבשר הבלוי הוא מגוף הריאה דשם א"א לומר דבשר בלוי אינו מגוף הריאה רק עור למעלה דהא אינו פרוס על פני כלה רק באיזה מקום א"כ ע"כ דבא מחמת שיש בו נקב ולכך בא בשר בלוי ונגלד וז"ב כשמש. וגם תמהני כיון דחזינן שלאחר הקליפה ג"כ החוטין נמשכין אילך ואילך והיא כמין שבכה וזה נקרא שפיגלע וא"כ באמת אין לך ריעותא גדולה מזו והעד העיד בנו הרב המאה"ג הנ"ל בשם השוחטים דק' סטריא שאמרו שמקובל בידם ששפיגלע היא טריפה ואף דת"ח שאמר דבר הלכה לאחר מעשה אין שומעין לו הא במלתא דעל"ג נאמן וכדאמרו ביבמות דף ע"ז הא שמואל וב"ד קיים ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' כ"ז דאף נוגע במלתא דעל"ג לא משקר ובפרט היכא דלא בעי עדות גמור ומה גם דאף אם נימא דלא הוה טריפה עכ"פ בשר יפה ושלם בודאי לא מקרי והיאך אפשר להכשיר והט"ז בעצמו מודה בזה דטריפה ומה גם שנמצא עוד שבירה בהצלע בהחצר הכבד שדבוק עליה והיה מקום לומר שהקצה פוגע בהריעותות האלו איה איפוא צד היתר בזה וכל המיקל בזה עתיד ליתן את הדין ועיין בזבח שמואל בדיני נקובה ואף באין עוקץ כמ"ש הפר"ת סי' ג' וכן הוא בספר מאירת עינים שורש רביעי ענף ראשון ס"ד ועיין בשורש שלישי ענף רביעי ס"ו ובס"ק י"ג שם ועכ"פ בצירוף כל הני ריעותות ודאי דהיא טריפה גמורה. ואחרי כל אלה הבא כאן בואו ונצווח על השוחט הבליעל הזה שאחרי ששמע מהרב האב"ד שהוא טריפה היאך החציף פני' ללכת לק' קאליש לשאול הדין ולא עוד אלא שעשה במסתר פנים על בלי הגיד שכבר חלה בה הוראת הרב האב"ד ובאמת גם על הדיינים דשם אני תמה אם כי לא ידעתי ערכם אבל ערך הרב הנ"ל ידעתי כי הוא מופלג בתורה וידיו רב לו בתלמוד ופוסקים וגם בענין הוראה כביר מצאה ידו ואיך מלא לבבם להורות במקום שיש רב גדול ומומחה ואף לאחר כל התנצלות שהתנצלו במכתבם והלב יודע אם לעקל וכו' אבל עכ"פ גוף הוראה תמוה דהיאך מלא לבבם להקל ומ"ש שמצאו באחרונים להקל בפ"מ תמה אני אם ימצא כן בצירוף כל הריעותות האלו ואף אם המצא ימצא פשיטא שלא מפיו אנו חיים במקום שכל הגדולים תפסו לאיסור ומה גם לפמ"ש דגם הט"ז מודה בזה. אמנם יהיה איך שיהיה גם הם תברו לגזיזייהו וכתבו שיש להחמיר ומה גם לאחר שכבר חלה הוראת הרב האב"ד לאסור א"כ בודאי הוא אסור כמבואר ביו"ד סי' רמ"ב סל"א בהג"ה ובחבורי יד שאול הארכתי שם בענינים האלו אבל כאן הדבר ברור כשמש שהוא אסור ועיין בשו"ת חוט השני סי' כ"ז שהיטב חרה לו על כי פסקו במקומות אחרות אשר אינו בגבולם ע"ש. והנה אחר כל אלה ראה ראיתי את אשר כתב הרב הגאון מוהר"ע האבד"ק סטריא מרורות על אנשי עיר ואהנילוב על אשר העיזו פניהם נגד הרב האב"ד ולאכול משחיטת הבליעל הלז אשר החציף פניו נגד הרב האבד"ק ונוסף לזה כי האכיל טריפות בשאט בנפש.