שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ז (ה׳)

והנה בשנת תרט"ז ט' אדר שני נשאלתי מק' חאלייב משו"ב שמו ר' ירמיה הלוי שיש בהכ"נ אשר עומד שם יותר ממאה שנים ולא היה בגובה עזרת נשים רק למטה יש עזרת נשים וכעת עמדו קצת מבני העיר והתחילו לבנות עזרת נשים בגובה על הפאליש לצד מערב נגד החלונות של בהכה"נ רק שיש בכותל של עזרת נשים שהוא נגד חלונות של בהכ"נ ג"כ חלונות ממש נגד החלונות של בהכ"נ ומתחלה לא שמו על לבם אם יש קצת היזק בזה לביהכ"נ ואח"כ ראו שיש בזה גודל היזק לבהכ"נ כי נתמעט האור מאד מבהכ"נ עי"ז כי מתחלה שלט האור נגד חלונות של בהכה"נ בלי שום מסך מבדיל וכעת הגג מאפיל וכותל שבצדדים וכותל שבין חלון לחלון מאפיל ומבואר בש"ע שבהכ"נ צריך אור גדול דאסור לבנות כנגדה ובפרט בכאן שזה יותר ממאה שנים שכבר נתחזק לבהכ"נ אור גדול בלי צמצום וכעת ע"י עזרת נשים נתמצמצם האור במאד בודאי יש איסור גדול וראיה מחו"מ סי' קנ"ד סכ"ג שמבואר שם היכא שבנה כתלים משני צידי החלון וסיכך ע"ג צריך להרחיק ד' אמות הן הכתלים זה מזה וגם הסיכוך צריך להרחיק מהכותל שיש בו חלון ד' אמות כדי שלא יאפיל הרי ראינו דאף שכנגדו אינו בנוי שום בנין רק בנין הגג מקרי האפלה וא"כ אם זה הוה בין אדם לחבירו מכ"ש לבהכ"נ שהרי מבואר בא"ר שכל שבין איש לחבירו צריך ד' אמות בבהכ"נ צריך ח' אמות ואם כן גם בכאן לו יהא שהכותל שכנגד החלונות אינו מאפיל כ"כ מחמת שגם בה יש חלונות מכוין ממש נגד החלונות של בהכ"נ אמנם כותלי הצדדים וגם הגג מאפיל כי הגג מונח ממש סמוך לחלונות של בהכ"נ ובפרט שחוש הראות יעיד ע"ז שנתמעט האור מבהכ"נ אשר נתחזק זה מזמן רב ועוד יש בזה מכשול גדול שהחלונות של בהמ"ד של צד מזרח הוא סמוך ומכוון ממש נגד החלונות של עזרת נשים הנ"ל א"כ אותן האנשים שמתפללין בבהמ"ד וגם אותן שמתפללין בבהכ"נ יסתכלו בהנשים שהן נגדם ואסור להסתכל אף בבגדי צבעונים ואם כן אפשר דיש להרוס העזרת נשים זהו שאלתו. והנה גוף הדין דבהכ"נ צריך יותר אור זהו מדברי אגודה והובא בב"י או"ח סי' ק"ו ועיין בשו"ת מהר"א ששון סי' קנ"ב אך יותר משמנה אמות א"צ להרחיק כמ"ש בכנה"ג חו"מ סי' קצ"ה בהגהת הטור סי' ע"ח בשם מהר"ם אגוזי ומהר"א קנפינו והביא שם דאם יש להבהכ"נ אור גדול אף לאחר שנסתם החלון סגי בד' אמות ע"ש ועיין שו"ת נוב"י מהד"ת חלק או"ח סי' ע"ז. אמנם בגוף הדבר בנ"ד אני תמה דמה ענינו לכאן שם הרחקה למי שרוצה לבנות נגד הבהכ"נ שייך חזקת בהכ"נ אבל כאן ממ"נ כיון שבנו מסתמא הי' עפ"י טובי העיר דאל"כ למה שתקו עד הנה וא"כ לא שייך חזקה הא טובי העיר יכולין לשנות כל מה שירצו ואם באמת לא עשו עפ"י טו"ה עד האידנא למה שתקו ואם באמת חשבו שטוב הדבר רק שעתה רואים שנתקלקל הנה על מה יתלוננו ובאמת בלי ספק עשו עפ"י המבינים בבנין ומדוע לא שמו על לב שיסתמו האור ואם טעו הנה מה להם כי נזעקו וגם המכשול מהסתכלות יוכל לתקן ע"י שיכסו במפה ולא יתראה החוצה ועל דעתי שאסור להרוס שמלבד שיהיה מחלוקת אף גם כבר נתקדש העזרת נשים ואסור לקלקל. והנה מ"ש הנוב"י דהאגודה למד מפירוש ר"י הנה מצאתי שגם הגאון מוהרא"וו באו"ח סי' ר"נ הביא דברי התוס' והר"י הנ"ל ומזה למד האגודה לבהכ"נ הנה הבין ג"כ דברי האגורה שעפ"י דברי ר"י יסודתו. ובגוף דברי התוס' במ"ש לפירוש הר"י במ"ש והא דאמרו ומכנגדן מרחיק ד"א שלא יאפיל היינו שלא יאפיל לגמרי עד שלא יהא ראוי להשתמש בו יפה הנה ראיתי שבביאור זה נחלקו הנוב"י והגאון מוהרא"וו ז"ל דהנוב"י מפרש דק"ל להתוס' דהרי הרחקה אינה פחות מד"א וא"כ גם לבית צריך ד' אמות וע"ז קאמר שלא יאפיל משמע דבהך ד' אמות הרחקה אינו מאפיל כלל וע"ז פירשו התוס' דבאמת אין הכוונה שלא יאפיל כלל אלא שלא יאפיל לגמרי ובאמת שזה דחוק דכוונת התוס' שלא יאפיל לגמרי היינו שאף אורה גדולה כל שמאפיל קצת ג"כ מאפיל קרינא ביה וגם א"כ למה נקט ד"א וגם תמוה דהא הך דאמר מכנגדן ד' אמות כדי שלא יאפיל לאו בהדדי מתניא רק דבמשנה תני בדף כ"ב בין מלמעלן ובין מלמטן בין מן הצדדים ד"א ובברייתא מפרש מלמעלה כדי שלא יציץ ויראה מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה ומכנגדן כדי שלא יאפיל ופריך וכמה ופירש"י וכמה שלא יאפיל לתנא דברייתא דלא יהיב שיעורא ואמרו שיעור כמלא רוחב חלון ואח"כ פריך והתנן ד"א ולדברי התוס' באמת אין השיעור כדי שלא יאפיל ד"א דהא אף שיש בו אור כל שאין האור כ"כ הוא צריך להרחיק ואדרבא על המשנה קשה למתניתין שיעור ד"א וגם פירוש הגאון מווילנא שפירש דמה דאמרו ומכנגדן מרחיק ד"א שלא יאפיל היינו באחים דאין להם חזקה ואפ"ה אין סברא להאפיל לגמרי וסגי בד"א ורק בהרחקה שצריך לאכסדרה היא הרחקה יתירה וכ"ז דחוק ורחוק וגם קשה א"כ היה לו להש"ס לשנויי דמה דאמרו בד"א היינו באחים ומה דאמר שלא יאפיל היינו יותר מד"א וכשיעור הרחקה שצריך לאכסדרה שצריך אורה יתירה. אמנם לפענ"ד באמת בלא"ה קשיא כיון דמלמעלן אמר שיעור שלא יציץ וכן מלמטה ומן הצד אמרו כדי שלא יאפיל ע"כ דמן הצד אינו רק כדי שלא יאפיל וא"כ מבואר דשלא יאפיל כיון דהש"ס אמר דד"א ושלא יאפיל אחת היא א"כ משמע דאין שיעור האפלה רק ד"א בלבד. ולפענ"ד דזה קשיא להתוס' ג"כ וע"ז כתבו דבאמת מן הצד אין הקפדה רק שלא יאפיל לגמרי וע"כ תמיד סגי בד"א אף באכסדרה אבל במלמעלה ולמטה באכסדרה צריך יותר וא"כ מבואר דמלמעלה ומלמטה לא סגי בד' אמות כנלפענ"ד. והנה בזה נסתר מ"ש הנוב"י דלהתוס' אף מן הצד לא סגי באכסדרה ד"א ולפמ"ש נהפוך הוא דמן הצד ודאי סגי בד"א אף באכסדרה.