ולפמ"ש למעלה אינו מוכרח די"ל צדקה שאני וצ"ע בזה. הנה מדברי רש"י שכתב דמיירי בתפס דאל"כ לא מגבינן בבבל נראה מבואר דלא כשיטת ר"ת דבעינן שיתפוס דבר המזיק בעצמו דשם לא שייך זאת כלל. ובטעמו של ר"ת היה מקום לומר עפמ"ש הרשב"א בתשובה הובא בב"י חו"מ סי' ק"מ לענין מקומות בהכ"נ שתבע שמעון מיורשי ראובן וראובן הוה טוען שהם במשכון בידו וכתב הרשב"א דראובן נקרא מוחזק ואף דאינו טוען על גופו של משכון לא דמי לאילן ובור דספק מי קדם אמרינן כיון דלמקצייה קאי לא יקרא מוחזק דשם כיון דלמקצייה קאי וא"א בלעדי זאת לא מקרי מוחזק אבל שם יכול לטעון לקוח היא בידי ע"ש ולפ"ז אם תפס דבר ויש עדים וראיה דל"מ למטען לקוח לא מועיל תפיסה לשיטת הרשב"א דהא אינו טוען על גופו של דבר ולכך בעינן שיתפוס בגופו של מזיק דזה הוה כגופו של דבר אבל זה אינו דלפ"ז גם כשתופס של מזיק כל שא"י לטעון שהיא שלו רק למשכון ל"מ תפיסתו לפי הנראה מדברי הרשב"א לכאורה.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.