שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ב (ה׳)

ובזה מיושב מה שהקשה בהא דאמרו בכתובות דף י"ט עדים שאמרו להם לחתום על שקר יהרגו ואל יעברו הרי דאף דהי' אונס פסולין לעדות ולפמ"ש אתי שפיר דהרי התוס' כתבו בסנהדרין הנ"ל דלאותו עדות ודאי פסול להעיד דהחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ולפי זה במה שמעיד שמוכרח לחתום שקר מפני אונס לא שייך יצרו תקפו ופסול לעדות. הן אמת דלפמ"ש באבני מלואים סי' נ"א לחדש דכל שהתורה אמרה שיהרגו ואל יעבור שוב ל"ש בזה אונס דהא בזה הוה אונס כרצון א"כ גם כאן מה שייך יצרו תקפו כיון דמוכרח להיות יהרג ואל יעבור מיהו כבר השגתי ע"ז בתשובה אחת דדברי הא"מ שם תמוהין והנה בש"ש שם הביא דברי הקדמונים דניהו דלא נפסל לעדות מכל מקום שייך לומר דאין אדם משים עצמו רשע אף בדבר דלא נפסל לעדות. ולפענ"ד נראה דלכאורה צ"ב דמה בכך דלא משוי נפשיה רשע הא ממנ"פ כיון דע"כ אמת הדבר א"כ הא בד"מ לא איברי סהדי אלא לשקרי וא"כ מה בכך שא"י להשים עצמו רשע מכל מקום הדבר אמת וצ"ל דשם כיון שכבר חתמו על השטר והם באים לקלקל השטר בזה אמרינן דאינם נאמנים לקלקל השטר דל"מ נפשייהו רשעים אף במידי דלא מפסל אבל בדבר דל"צ עדות גמור רק אם האמת כן כמו בעדות אשה מה בכך דל"מ נפשי' רשע מ"מ נאמן דכל שבאמת לא נפסל לעדות שוב די בזה אף דא"י למשוי נפשיה רשע ובזה יש ליישב קושית הש"ש שם ע"ש ודוק. אחר זמן רב מצאתי ברמב"ם פכ"א מא"ב ה"א שכתב שהבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונישק דרך תאוה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מה"ת וכו' ובה"ב כתב שהעושה דבר מחקות האלו הרי הוא חשוד על העריות וכתב הה"מ שרבינו מפרש דמה שאמרו ארבעים בכתפיה וכשר היינו שחיבק ונישק ולכך אמרו החשוד וכו'. והנה דבר גדול דיבר הרב בזה. ולפענ"ד נראה דהרי"ף מפרש ג"כ כהרמב"ם. ובזה מובן היטב טעמו של ר"נ דמכשיר לעדות והיינו אף דלשיטת הרמב"ם במל"ת שנ"ג עובר ולוקה ע"ז מ"מ כיון דבאמת גוף הדבר אינו איסור ועדן אינו גילוי עריות ובאמת הרמב"ן צווח ככרוכיא ודעתו שאינו רק דרבנן והתורה לא אסרה רק ביאה ממש ורק שהדבר מביא לידי ג"ע שמתוך כך יבא לידי ג"ע וע"כ לוקה לשיטת הרמב"ם אבל מ"מ לא מקרי רשע עדיין כל שלא בא לידי ג"ע ממש ולא מקרי רשע רק כשעובר עבירה שבעבירה זו בלבד חייב מלקות אבל מה שהתורה לא אסרה רק בשביל סייג וכדאמרו באדר"נ שהתורה אסרה בשביל סייג והובא ברמב"ן ובמג"א שם וא"כ אינו רשע שפסול לעדות וז"ב. ובזה נראה מה שאמר ר"נ התם יצרו תקפו כמו שגרס הרי"ף וכ"כ למעלה שזה תימה כמ"ש הנוב"י דמה זו סברא לומר דיצרו תקפו וא"כ בכל עבירות יצרו תקפו ולא יהיה פסול לעדות ולפמ"ש א"ש דבשלמא בגוף עבירה לא שייך יצרו תקפו דהיה לו לכבוש יצרו אבל מה שאינו רק לסייג בעלמא שלא יבא לידי ג"ע א"כ יוכל להיות יצרו תקפו ואומר שאף שיחבק וינשק מ"מ לא יבא לידי עבירה ממש וא"כ שוב לא נפסל לעדות.