ובזה הנה מקום אתי ליישב קושית המהרש"א בב"מ דף ס"א במ"ש התוס' דלכך לא מוקי לה בגזל דהו"ל לאו הניתק לעשה והקשה המהרש"א דגם כובש שכר שכיר הו"ל לאו הניתק לעשה ולפמ"ש אתי שפיר דמשכחת לה בכה"ג דכבש שכר שכיר דהיינו דשכרו היה שלש אגודות ונתן לו שתים ואחת לא נתן לו וא"כ אף שגזילה אין כאן השבה אין כאן וכיון שכן שוב לא הו"ל לאו הניתק לעשה ונמצא שפיר לוקה דבתחלה נתחייב לתת לו שכרו וכשכבש אחת כיון שא"צ להשיב דהוה פחות משו"פ א"כ מחל לו א"כ מה שנותן לו אח"כ מתנה בעלמא הוא דנתן לו משא"כ בגזילה שפיר איתא בהשבה דח"ש אסור משום דאחשבי' ושפיר אחשביה מדגזלו אבל מה שכובש שכר שכיר ולא נתן לו זה לא שייך מעשה וכמ"ש הח"ץ שם לענין ביעור דמה שלא ביער הח"ש זה לא נקרא אחשביה דאדרבא בשביל דלא אחשביה לכך לא ביערו וה"ה כאן לענין כובש שכר שכיר משא"כ בגזילה דמה שגזל השלישית ע"כ דאחשביה וא"כ כיון דשייך אחשביה שוב אסור אף שמחל לו וצריך לקיים השבה והו"ל לאו הניתק לעשה וכעין זה שמעתי מפי אבי מורי הרב הגאון נ"י דבכובש שכר שכיר לא שייך אחשביה ומטעם הנ"ל אבל לא ידעתי על מה אמר זאת כי קטן הייתי באותו פרק ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.