שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ט (ה׳)

ובזה מיושב קושית התומים סי' ט' שהקשה למהרי"ט דמוקי בשודא אבל בסתם דין כשר כשזיכה את הזכאי א"כ בגט וחליצה דפסלו אף בדיעבד מאי איכא למימר. ולפמ"ש א"ש דהיכא דליכא פסידא לא מיירי המהרי"ט ובכה"ג באמת פסול. ובזה מיושב היטב מה דהקשה הכנה"ג בהגהת הטור בסי' ט' אות י"ז על המהרי"ט דלפי דרכו מה הקשה בכתובות דף ק"ה על קרנא דהיכי עביד הכי והא הנוטל שכר לדין דיניו בטלים והא הוא דן דינא ולא שודא דדייני וא"כ לכך נטל שכר ומ"ש דלקח מקודם ולא ידע אם אולי יצטרך לדין בשודא הדבר דחוק דמה קושיא דאם יצטרך לדין בשודא יחזיר להם וגם לפמ"ש בעצמו דקרנא לא היה דן בשודא דלא עדיף מר"ש א"כ לכך נטל שכר ואם יצטרך לדין בשודא בלא"ה לא ידון. ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ לא הקשה המהרי"ט דאם דן את הדין וזיכה את הזכאי דיהיה דינו דין רק משום שיהיה פסידא לבע"ד ולפ"ז זה שייך לאחר שדן אבל לכתחלה יקשה דאיך לקח מעות מקודם שהתחיל לדון כמ"ש הכנה"ג דכן משמע הלשון ועי"ז יגיע פסידא לא יקח מעות ולא יהיה פסידא. ובזה מיושב מה שהקשינו בהגהותינו על הש"ס על המהרי"ט דמ"פ שם על הא דאמר מכוער הדיין שנוטל שכר לדון ודינו דין אילימא בתורת דין דינו דין והתנן הנוטל שכר לדון והקשינו דמ"פ הא שם יכול להיות דדן דין ממש ודינו דין. ולפמ"ש א"ש דשם קתני מכוער הדיין שנוטל שכר לדון ומשמע דנוטל מקודם ובזה מהראוי לומר שאסור לא שמכוער בלבד דלכתחלה בודאי אסור. שוב ראיתי בתומים שם שכתב ג"כ לחלק דלכתחלה אסור אף בדין ממש ולפמ"ש ימתק הדבר בטעמו ודוק. והנה לכאורה י"ל דכוונת המהרי"ט היא דהוא ס"ל דאף בהחזיר פסול בדין וכדמשמע לשון הר"ן שלא כתב הדין רק בעדות ולא בדיינים וכמ"ש לעיל וע"ז מחלק דבהחזיר השכר אינו פסול בדין ממש רק בשודא דדייני דשם יש לחשדו שיעמוד בדיבורו אף שהחזיר כיון שאינו תלוי בפלפול וסברא. ובזה היה מיושב קושית הכנה"ג והתומים עליו דאם לא החזיר השכר פסול אף בדין גמור אבל לשון המהרי"ט אינו סובל זאת ודוק ועיין בבית יעקב סי' קכ"ח שצדד לומר דעדים שהבטיחו להם שכר ונטלו אח"כ לא מקרי נוטל שכר להעיד ובאמת המעיין יראה שאין דבריו נכונים וראיותיו נדחות ונפרכות ממילא וכבר הושג בהגהת המלמ"ל סוף הלכות עדות ועיין במשאת בנימין סי' צ"ח מה שהאריך שם ותראה שכתב בהדיא להיפך מהבית יעקב גם מכל הפוסקים שהביא משמע כן וגם בגט צווחו הפוסקים על העדים על מה שנוטלים שכר ועיין באהע"ז סי' קל"א והרי הם נוטלים לאחר הגט וכן בחליצה ועכ"פ בדיינים ודאי פסול וכמ"ש הב"י שם וכן נראה ממה שצווח הברטנורא על הדיינים שנוטלים שכר על החליצה ועיין בש"ע סי' קס"ט ודוק