ולפמ"ש א"ש כמין חומר דק"ל לרבינו בשלמא בהפריש קודם שחטא אפשר דלא נקרא מומר בפ"א וגם עשה תשובה א"כ שפיר ההפרשות מחלקות אבל בעשה כל המעשים והפריש בין ידיעה לידיעה בזה יקשה דהא נעשה מומר ול"מ אף שחזר בתשובה אח"כ לזה כתב שדין שוגג ומזיד אחת היא ובמזיד ודאי נעשה מומר בפ"א וכמ"ש ואפ"ה מביא קרבן על המזיד א"כ חידוש היא שחדשה תורה דגם במומר במזיד אפ"ה מביא קרבן א"כ מכ"ש בשוגג אף בהרבה פעמים וכמ"ש ודו"ק. ובזה יש ליישב קושית התוס' ד"ה מתקיף שהקשו דמ"פ ר"ה ממנ"פ אם הפרשה מחלקת במזיד גם בשוגג מחלקת ע"ש. ולפמ"ש א"ש דהיה מקום לומר דלכך ס"ל לעולא דאינו חייב רק אחת ולא מחלק דהא אינו ראוי להקריב באמצע רק אח"כ כשחזר בתשובה דבשפחה חרופה מביא אף שנעשה מומר א"כ ה"ה בשוגג. וע"ז משני דהפרשה באמת מחלקת וכמ"ש ועמ"ש התוס' שם ד"ה כי לחלק בין עולה לחטאת ולפמ"ש המלמ"ל שם לחלק לענין זבח רשעים תועבה בין עולה לחטאת היה מקום להאריך ולא נפניתי כעת וברצות ד' אבאר זאת ואשנה פרק זה בל"נ
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
