שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ב (י״ג)

וגם בלא"ה הלא זה הוה פטומי מילי דהוא היה לו להתנות ואף אם נימא דבתחלת הנדר מועיל כמו בתחלת המקח כמבואר בחו"מ סימן ר"ז היינו כשאח"כ הלה מחזיר ואומר ע"ת זה אבל כאן זה לא החזיר וגם זה לא אמר בתנאי גמור רק הבטיחו בדבר שפתים פשיטא דא"י לומר ע"ת זה חתם וז"ב ופשוט וא"צ אריכות. גם מה שהאריך דשבועה בכתב לא מועיל הנה זה מחלוקת ישינה ומאן ספין ומאן רקיע. ומ"ש דכיון דכתיב לבטא בשפתים ושפתים הוא יותר מהפה לכך לא מועיל כתב. הנה באמת אח"כ כתיב לכל אשר יבטא ולא כתיב בשפתים ולדבריו הי' מועיל הכתב ולמה אמרו בשבועות שם ת"ל לכל אשר יבטא ע"ש והא מאשר יבטא היה מועיל כתב. וגם מ"ש דכל שכתב אחר והוא חתם בודאי אינו מועיל כמ"ש הנוב"י. הנה באמת אני תמה דהדבר מבואר במקרא מפורש בנחמי' סי' יו"ד ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו ועל החתומים נחמי' התרשתא הנה מבואר שלא כלם קבלו האמנה רק שחתמו עצמם על ספר הקבלה וע"ש ברש"י ובמצודות הנה מבואר שם דסגי בזה דדוחק לומר שכלם קבלו עליהם בתחלה ואח"כ כתבו וחתמו דזה אינו מבואר במקרא כלל ודו"ק היטב