שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ו (י״ג)

ובזה יש ליישב ע"ד הפלפול הא דהקשה הראב"ד מהא דאמר רב דאין שוחטין וזורקין על טמא שרץ משום דכתיב איש כי יהיה טמא לנפש ומי לא עסקינן דחל שביעי שלו להיות בע"פ דהיינו טמא שרץ ואפ"ה אמר רחמנא ידחו ודלמא דכל שחל שביעי שלו להיות בע"פ דינו כטומאת שרץ. ולפמ"ש רב לשיטתי' דס"ל דסהדא רבא פרת וא"כ ס"ל דאין מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי וא"כ לדידיה יש לומר דמה שלא יוכלו לעשות הפסח הי' משום דלא הי' להם מי חטאת אבל לאחר שהי' להם אפר פרה והקב"ה אמר דאיש כי יהיה טמא לנפש דהיינו לדורות וא"כ שפיר הו"ל כטמא שרץ אבל הרמב"ם דלא פסק בזה כרב שפיר מוכח דלא דחי כל שחל שביעי שלו בי"ד ודו"ק היטב כי חריף הוא. והנה במ"ש למעלה ליישב דברי המהרי"ק עיינתי אח"כ במהרי"ק סי' ג' שכתב בפירוש דבטל במעיין לפי שעומד במקומו ע"ש ובזה נראה לפענ"ד דאף לפמ"ש המהרי"ק שם וכן קי"ל סעיף מ"ם דאף במעיין מחמירין לניקב הכלי ששואבין בו מכל מקום נראה לפענ"ד דעכ"פ לענין שינוי מראה דפוסל במקוה בזה בודאי אינו נפסל במעיין דהרי קי"ל דשינוי מראה אינו שייך במעיין כמבואר ברשב"א ובראב"ד וא"כ לפ"ז אם נפל ג' לוגין מים שאובין ונפל לתוכו יין ושינו מראה המקוה אפ"ה לא פסול משום דעכ"פ במעיין לא שייך שינוי מראה ואף דמהראב"ד והרשב"א נראה דשינוי מראה תלוי בשאיבה דכל מקום ששאיבה פוסל גם שינוי מראה פוסל ולפ"ז כיון דמחמרינן גם במים לניקב הכלי משום דכיון דבעי באדם מ' סאה פסול שאיבה אף במעיין וכמ"ש התה"ד ומהרי"ק שם מכל מקום נראה לפענ"ד דכיון דענין שינוי מראה לא נזכר כלל במעיין א"כ ניהו דלענין שאובין מחמרינן אך במעיין דבעי ארבעים סאה לאדם והשאיבה פסלה אבל לענין שינוי מראה בודאי לא מחמרינן. ותדע דהרי בסעיף מ"ם כתב הרמ"א לניקוב הכלי אף במעיין ואילו לענין שינוי המראה מבואר בסעיף כ"ח דאינו נפסל במעיין ולא הגיה כלום וגדולה מזו כתב שם דאף המקוה שנפסל אם המשיכו עליו ממעיין המעיין מטהר אותו אפילו לא חזרו למראיתן.