שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן צ״ו (ב׳)

והנה לכאורה צריך ביאור מה משני שינוי החוזר לברייתו ל"ק והא כל הטעם כתב הרמב"ן בב"ק פרק מרובה דהוא משום דאם יבא לידי זה שנגזל ממנו ישנהו וכאן יהיה אסור לשנותו דהרי רש"י פירש דגזלי ארעא מישראל והישראל יהיה אסור לשנותו דכבר הקצה למצותו וא"ל דא"י לאסור דבר שאינו שלו ול"מ הזמנתו של זה כמ"ש המ"א בסי' מ"ב דזה אינו דהא בעשה מעשה יכול לאסור אף דבר שאינו שלו וצ"ל דכ"ז דלא נעשה לשם הושענא לא הוה רק הזמנה בעלמא והזמנה כל שאינה בגוף קדושה לא שייך הזמנה. ובזה מיושב היטב מה דפריך ולקניה בשינוי מעשה והקשו התוס' הא הוה שינוי החוזר לברייתו ולפמ"ש אתי שפיר דכל דנקרא הושענא הוה כאזמני' וצר בי' דאסור ובגוף הקושיא דהא א"י לשנות נ"ל לפמ"ש בשיטה מקובצת ב"ק דבשינוי החוזר לברייתו אף דקני מ"מ מאוס למצוה שיוכל לחזור לברייתו ע"ש א"כ כל שחוזר לברייתו שוב א"י לברך ודו"ק. שוב מצאתי ברמב"ן במלחמות ר"פ שלישי דסוכה שכתב כדברי המים עמוקים והרגיש בהך דב"ק שהקשיתי למעלה וכתב דרבנן פליגי באמת על ראב"י בזה ע"ש. והנה מעלי יומא דכפורי שנת תרכ"ז הגיע לידי חלק ששי משו"ת חתם סופר ובסופו חידושים בלולב הגזול וראיתי שהביא מ"ש שונא גזל בעולה ופירש"י דהיינו קרבן עולה והוא הביא מה דתרגם שם דהיינו בעולתה כמו עולתה תקפץ פיה והיינו שונא גזל בעול וחמס וכ"פ הברבנאל ע"ש.