שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן פ״ט (ב׳)

וזהו לדעתי מ"ש אשה קרקע עולם היא והיינו דל"ח מעשה ולא הנאה וז"ב ותמהני למה לא כתבו הפוסקים כן ועיין תוס' סנהדרין דף ע"ז דהביאו הך דב"ק ונדו מזה ולא ידעתי למה וז"ב ובזה מיושב היטב מה דקשה לי טובא בהא דאמרו בסנהדרין דף ס"ד גבי אסתר דפריך והא אסתר פרהסיא הוה ומשני אסתר קרקע עולם היא וקשה טובא דניהו דקרקע עולם היא והיינו דלא עבדה מעשה כמ"ש רש"י והרי בב"ק פריך הש"ס והא כתיב ונכרתו הנפשות העושות ומשני הנאה לתרוייהו איכא מעשה היא לא קעבדה וא"כ סוף סוף מקרי מעשה מה דנהנית ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת היא לא נהנית דטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים כדאמרו ביבמות דף ק"ג וא"כ שוב כל דלא מתהני מעשה לא קעבדי וז"ב איברא דלפי מה דאמר אבוה דשמואל בכתובות דף נ"א דאף באשת ישראל חיישינן שמא סופה ברצון ורבא אמר דיצרה אלבשה ולפ"ז ניהו דהו"ל אונס דיצרה אלבשה אבל שוב נהנית ומקרי מעשה ושוב צריכה להיות תהרג בשביל הסוף דנהנית וצ"ל כיון דטובתן של רשעים רעה היא שוב לא הוה הנאה כלל ובזה מיושב קושית התוס' שם לאבוה דשמואל למה שריא אסתר למרדכי ולפמ"ש דהי' רעה אצלה ולא ניחא לה לגמרי ובזה מיושב מה דאמרו קרקע עולם היא והיינו דפריך הש"ס רק פרהסיא הוה ולא מקשה דג"ע הוה כמו שהקשו התוס' שם ולפמ"ש יש לומר דבאמת ג"ע לא הוה דכל דהיא לא עבדה מעשה ולא נהנית ל"צ שתהרג אבל עכ"פ פרהסיא הוה וזה שראה לא ידע שהיא לא מתהניא כלל והרי לרבא יצרה אלבשה ועכ"פ זה שראה וידע חשב כי בודאי הי' לה הנאה וע"ז משני דקרקע עולם היתה והיינו דכ"ע ידעי דאסתר לא רצתה רק שהיא קרקע של הבעל ולא נהנית כלל וזה נקרא קרקע עולם דהיינו מתחלתו ועד סופו היתה אנוסה ולא נהנית ואולי רבא דמשני הנאת עצמן שאני היינו דהוא אזל לשיטתי' שס"ל דיצרה אלבשה וא"א שלא תהנה א"כ ניהו דג"ע לא חשיב דמעשה ודאי לא חשוב דתחלה לא נהנית ולא עשתה מעשה ואף דלבסוף נהנית זה ודאי לא חשוב מעשה דמה שלא תשמט ממנו לא חשוב מעשה רק שב ואל תעשה אבל עכ"פ פרהסיא הוה דזה הרואה חושב שנהנית והוה עוברת על דת וע"ז אמר דלהנאת עצמן לא חשיב פרהסיא ואינה מחוייבת למסור עצמה וז"ב ודו"ק ואולי מ"ש התוס' בכתובות ליישב דאסתר צדיקת גמורה היתה היינו כיון דצדיקת גמורה היא ודאי רעה היא לגבה ולא נהנית כלל ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד: