שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן פ״ד (ב׳)

ובאמת צ"ע דברי הירושלמי דפירש טעמא דפוטר בגט ישן דאזלי ב"ש לשיטתייהו וכן כאן אזלי לשיטתייהו והא ע"כ מיירי ב"ש וב"ה בחד גוונא וא"כ בכה"ג גם ב"ה מודים וצ"ע. שוב ראיתי במהר"ם שיף כאן שכתב דלפמ"ש התוס' בדף ע"ט יש ליישב כאן קושית התוס' ולא ביאר כלל. ולפמ"ש אי אפשר לומר כן כמ"ש ודו"ק. והנה דרך אגב אזכיר מה דאמרו ביומא דף נ"ד נתגרשה קאמרת נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונה ופירש"י בתחלת ביאתן שאין גסין זה בזה והרי כאן מבואר דמן הנשואין גסין זה בזה לכ"ע ושם הוה כנשואין כמ"ש המפרשים ועיין בהקדמת הפלאה וצ"ע ואין מתישבין באגדה כמ"ש הרשב"א במגלה דף ט"ו ועיין פרשת דרכים סוף ספרו מ"ש בשם המהרי"ט ואין אתי כעת וצ"ע דלב"ש בודאי מן הארוסין מותר שהרי רבנן דפליגי אר"י בר כיפר ביבמות דף י"א פרש"י דאשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה וכתבו התוס' דהא דאפקי' מפשטת הלשון דקאי במחזיר גרושתו משום דבעילת היתר לא שייך אשר הוטמאה ולב"ש הרי מחזיר גרושתו ג"כ הי' בעילת איסור ודו"ק היטב. איברא דלפ"ז יקשה במחזיר גרושתו שוב לא הי' קידושין תופסין דהו"ל קידושין שאין מסורין לביאה ובאמת מצאתי במקנה בקידושין שעמד בזה בדף נ"א שם וע"ש מה שנדחק אמנם באמת אף אם נימא דגלי קרא לשוב לקחתה שיהי' בה ליקוחין אבל עכ"פ לומר שבודאי בא לשם קידושין מה דבאמת הוי קידושין שאין מסורין לביאה זה ודאי לא אמרינן ולכך הוה ב"ז: