והנה בשנת תרכ"ו מצאתי בספר בני אהרן סימן א' שהקשה דאמאי לא מהימן במיגו דאי בעי מחיל דהרי בהך דאמרו בכתובות דף מ"ט האומר שטר אמנה אינו נאמן באם חב לאחרים הקשו הקדמונים דליהמן במגו דאי בעי מחיל וכתבו דאינו רוצה להפסיד חובו דאם יטעון אמנה הלוה לא יהיה גזלן וישלם לו אבל כשימחול לו יהיה פטור ואינו רוצה להפסיד חובו וכאן ל"ש זאת דגם כשטוען שלא עשה פרוזבול לא יהי' הלוה גזלן דהא כדין מפסיד ונדחק בזה ודבריו תמוהים מכל צד דהא אנן חיישינן שמשקר במה שאמר שלא עשה פרוזבול וא"כ לכך אין לו מגו דאי בעי מחיל דהא יפסיד חובו אבל כשטוען שלא עשה פרוזבול א"כ יצטרך הלוה לשלם לו דהא יוכל להראות פרוזבול וגם הרי יש לו חזקה דלא שביק היתירא וא"כ לא יפסיד והרי כשאומר אמנה ודאי אין הלוה גזלן דהא לא הלוה לו כלום רק דאנן חיישינן שמשקר וא"כ שוב אין הלוה ירצה לגזלו וכ"ש כאן דיראה לו הפרוזבול.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ע״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.