שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ע״ה (ד׳)

וראיתי בספר עצי ארזים סי' ד' ס"ק ט"ז שכתב דמה דאסרה התורה השפחה הוא משום שכיון שבן מן השפחה הוא עבד שוב אסור משום שגורם הסרת זרע וגורם לחלל קדושת ישראל וכמו דהקפידה התורה בהסרת בתו מלא תקח וכתב עוד דהוה בכלל השחתת זרע דגרע מנותן על העצים והאבנים ע"ש והנה דבר גדול דיבר בזה ובאמת מ"ש משום השחתת זרע יקשה דא"כ בשפחה חרופה למה תלקה היא הא מצד הביאה ליכא איסור והיא אינה מצווית על השחתת הזרע ועיין תוס' נדה דף י"ג וביבמות אמנם ז"א דהיא חייבת מצד שהיא שפחה חציה ב"ח מאורסת לעבד עברי וא"כ הביאה בעצמה אסורה ולאחרים דס"ל בשפחה כנענית המאורסת לעבד כנעני וא"כ ליכא שום איסור וכמ"ש למעלה צ"ל דהוא באמת ס"ל כתרגום אונקלס דהוא משום לא תהיה קדשה אמנם מ"ש משום הסרת הזרע זהו דבר גדול ובזה יש לומר מה שהתורה אמרה בשפחה חרופה שכבת זרע היינו דעיקר האיסור היא בשביל שהיא שפחה וא"כ יהיה הזרע ג"כ מוסר מזרע קדש מיהו זה אינו דהא יוכל לשחרר וכופין את רבה לשחררה ושוב יהי' הזרע קודש. ועכ"פ בדברי רש"י מבואר דס"ל דשפחה אסורה ד"ת והנה בדברי עצי ארזים הנ"ל דמש"ה אסרה תורה משום דבן השפחה הרי הוא כמוה וא"כ גורם להסיר הזרע קודש מד' וא"כ י"ל דלכך בעבד מותר לישא שפחה כנענית משום דיוכל לשחררה ויהיו הבנים קדושים וגם כיון דהתורה זכתה לו הבנים כדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה א"כ התורה זכתה לאדון שיהיו הבנים עבדים וא"כ שוב אינו אסור מד' שהתורה הרשה אותו ובזה מיושב מה שהקשה המלמ"ל דלשיטת הרמב"ם דשפחה מותרת ממה דמצינו שעבד עברי מותר בשפחה א"כ יקשה דאח"כ כשרבנן אסרו למה לא אסרו גם להעבד ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דאסרו חז"ל הוא משום שיהיו הבנים מוסרים מד' והרי בעבד התורה זכתה לו ובזה אתי שפיר דברי הרמב"ם בהלכה י"ג ודו"ק ובזה נראה לפענ"ד דבר נחמד לישב דברי המהרש"א בגיטין דף מ"א הנ"ל שכתב דדוקא ביש לו לאדון עצמו שפחה כנענית הוא דרשות בידו למסור לעבד ולא שפחה של אחרים והקשו כלם דהא מפורש בש"ס תמורה למ"ד דאומר לחבירו הילך טלה ותלין שפחתך אצל עבדי ופריך בש"ס שפחה לעבד משרי שרי וכבר כתבתי בזה ענינים רבים.