ובזה מיושב קושית התוס' ישנים דאמאי לא מקשה מר"נ דהא מוקצה הו"ל עיקר מה"ת ועיין רש"י בביצה דף כ"ו ע"ב. עוד יש לי לומר דלא מקרי אקבע איסורא כיון דגוף הגזירה בשביל משקין שזבו או פירות הנושרין אינו רק משום גזירה והוא בכלל פירות הנושרין או משום משקין שזבו אבל בעצם אין בו איסור רק אטו משקין שזבו ל"ש אקבע איסורא אבל לר"נ שפיר מקשה דבזה מקרי אקבע איסור בעצם משום מוקצה ועיין מהר"ם לובלין בשבת דף מ"ח שהקשה בגזירה דשמא יחתה כל שלא חתה נוכל לומר דמשום שלא יחתה לא שייך לומר שיהי' אסור בפ"ע וא"כ מכ"ש בזה דאינו רק בכלל משקין שזבו ודו"ק. ובגוף חזקת מעוברת שחידש המרדכי אמת שכ"כ התוס' בב"מ דף ק' אבל לפענ"ד כיון דביצה שנולדה היום מאתמול נגמרה וכל שנולדה היום כיון דכבר נגמר הו"ל כבר מסולקת מחזקת מעוברת דכבר נגמר ולדה רק דדשא אחידא בפני' כדאמרינן כעין זה בע"ז דף מ"ו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן נ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.