שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ז (ד׳)

ועתה יש להסתפק על כל החמץ שהי' לו בסוכה משום שלא מסר לו המפתח והט"ז והמג"א והח"י אסרו אפילו בדיעבד אי סגר קודם המכירה וע"ז הביא מעלתו דברי הנוב"י מהד"ק סימן י"ח שהאריך להקשות על הט"ז למה אסר ומ"ש הט"ז דהוי כהערמה מכל מקום אם יבא העכו"ם לדין יוכל לשבור הדלת כיון שמכר לו בשטר ומה בכך שזה נתכוין להערמה ע"ש וע"ז כתב מעלתו דאין כוונת הט"ז משום הערמה רק משום שנשאר חייב לו המעות וכשלא מסר לו המפתח הוה כגילוי דעת דתפיס לי' אזוזי ונעשה כש"ש ואף בהתנה שיפטר מאחריות מכל מקום כיון שידוע שהעכו"ם לא ישלם לו לכשנאבד הוה כאחריות אלם דאסור וניהו דקנה אג"ק מכל מקום ע"י אחריות עבר על ב"י זהו תו"ד. ואני תמה ע"ז דא"כ בכל מסירה אף שמסר לו המפתח מ"מ אם יפסד החמץ העכו"ם לא ישלם לו הו"ל כמקבל אחריות וע"כ דכל שבטל החמץ והפקירו לא מקרי אחריות רק דאם יאבד יהיה לו הפסד אבל אחריות לא שייך בזה דשלו הוא ומה שייך אחריות וע"כ לא כתבו אחריות אלם רק במפקיד לו החמץ דכל שקיבל אחריות אם יהיה נפסד הו"ל כשלו ועובר על ב"י כיון שאם יפסד יצטרך לשלם לו אבל כאן ממנ"פ כ"ז שהוא בעין הרי מכר לעכו"ם וכשיפסד יהיה לו הפסד אבל לא שייך אחריות בזה וזה רבות בשנים אשר כתבתי בתשובות רבות על דברת המק"ח סי' ת"מ דבשכירות הקרקע ל"מ דהו"ל כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם דאם יפסד לא ישלם לו העכו"ם ותמהתי ע"ז דמה אחריות שייך בזה וגם רוצה בקיומו לא שייך בזה דהרי זה בטל בפירוש וגם מכר ואיך שייך דרוצה בקיומו ומצאתי בפני יהושיע בפסחים דף ל"א בסוגיא דנכרי שהלוה לישראל שכתב בזה דלא שייך אחריות בזה וכדבר האמור והוא כתב כן בפשיטות ונהניתי עד מאד וא"כ גם מ"ש מעלתו בזה הן נסתר מחמתו והנה מעלתו שדר לן חורפא לבאר שיטת רש"י ותוספות בייחד לו בית והנה מה שהביא דברי הצמח צדק והקצה"ח סי' שפ"ו מה שהקשה על הצ"ץ מסנהדרין דף קי"ב דאמרו ואמאי ימותו ירעו עד שיסתאבו ומשני דהכא בקדשים שחייב באחריותן ור"ש היא הרי דמקרי ממון בעלים אף כשהן בעין. ולפענ"ד לק"מ דשם כ"ז שהוא כמות שהוא אינו ראוי לקרב רק דהקושיא היא דירעה עד שיסתאב ויפלו דמי' לנדבה ולפ"ז אנו דנין לאחר שימכר ויפלו דמיו לנדבה שפיר לר"ש המעות הוה ממון בעלים דכל דליתא בעינא הוה ממון בעלים דנתחייב באחריותו וז"ב ופשוט: