וראיתי בשיטה מקובצת שכתב ליישב קושית התוס' דלא שייך להאמין במגו דמגו דבי תרי לא אמרינן. ולכאורה הוא תימה דבמקום שיפטרו מממון אמרינן מגו בשנים וכאן ג"כ לאפטורי ממון ונראה דכל הטעם דלאפטורי מממון אמרינן מגו בשנים משום דכל אחד יפטור עצמו ולא יתחייב בשביל חבירו כמ"ש הנימוק"י בב"ב פרק חזקת ובשו"ת מהר"י מינץ וכאן כל ששכרו ביחד הוה ערב כל אחד בשביל חבירו ושוב לא יוכל לפטור עצמו דכל אחד יתחייב בשביל חבירו כנלפענ"ד. מיהו לפ"ז צריך ביאור במה שהקשו התוס' בקידושין דף מ"ג דלא שייך מגו בתרי וכתבו דלאפטורי מממון נאמנים והרי שם לוו ביחד וכל אחד ערב בעד חבירו מיהו זה אינו דשם שלח אותם לפרוע למלוה או בקידושין לקדשה וא"כ כל שטוען שפרע או שקידש האשה במעות הלז הרי עשה שליחותו ולא שייך שיהא ערב בעד חבירו דכל שקיים שליחתו נפקע חיובו ושליחותו אבל כאן דצריכין לשלם השכירות וא"כ לא שייך לומר דהוה מגו דמגו בשנים לא אמרינן ולא שייך לאפטורי מממון דכל ששכרו נתחייב אחד בעד חבירו בתשלומין ולא נפקע השיעבוד ערבות ודו"ק היטב כי קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ה (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.